המחנה "הנקי והבריא" ירשה לכם להצביע. ויש מי שיסכלו אפילו את זה

תנועה חדשה בשם "גדעונים", בראשות ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק והפסיכיאטר יורם יובל, התכנסה בירושלים במטרה להיערך לאפשרות שראש הממשלה בנימין נתניהו יסרב לקבל את תוצאות הבחירות. התנועה מתכננת פעולות מחאה שיכללו הגעה המונית לכנסת ולמעון ראש הממשלה במקרה כזה. משתתפי הכנס אף חתמו על התחייבות לפעולות אלו, בנוסח שגובש על ידי עו"ד גלעד שר, ממייסדי עמותת "עתיד כחול לבן". עמותה זו, המחזיקה ב-73 מיליון שקלים שרובם מתרומות זרות, הייתה ממארגני המחאה נגד ממשלת נתניהו ותרמה לה 120 מיליון שקלים בתקופת מחאות הרפורמה המשפטית.

המאמר טוען כי ארגונים מסוג זה, כמו V15 ב-2015, נועדו לנצח בבחירות, אך נתקלים בבעיה כאשר הדמוקרטיה נוטה לטובת הרוב. לטענת הכותב, האופוזיציה והשמאל מנסים לערער את הדמוקרטיה באמצעות פגיעה בלגיטימיות של ממשלה נבחרת, שימוש בבג"ץ ככלי לביטול החלטות ממשלה וחקיקה, וניסיון למחוק את נוכחות הרוב בזירות השפעה. מוזכרים מקרים של עתירות שהוגשו על ידי חברי כנסת מיש עתיד, כחול לבן, העבודה, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים נגד הליכי חקיקה ומינויים, כאשר בג"ץ נענה לחלקן.

הכותב ממשיך ומתאר כיצד גם סיפורי שחיתות לכאורה נגד נתניהו, בשילוב לחץ תקשורתי והדלפות, לא מנעו את בחירתו החוזרת. הוא מציין כי בשנת 2020 הוגשה עתירה לבג"ץ, שגם יש עתיד הצטרפה אליה, בדרישה לפסול את נתניהו מכהונה, בניגוד לחוק יסוד. בנוסף, מוזכר ניסיון להגביל את ערוץ 14, כאשר יאיר לפיד אף הגיש עתירה נגד הערוץ ב-2022. הכותב מסכם כי המחנה "הנקי והבריא", כפי שהוא מכנה אותו, שואף לצמצם את זכויות הציבור, ומשאיר רק את הזכות להצביע בבחירות, בעוד "הגדעונים" מנסים אף לקחת זאת.

המאמר מציג את הדמוקרטיה כנשענת על הכרעת הרוב, הפרדת רשויות וטוהר ההליך המשפטי, וטוען כי אלו לא התקיימו בעשור האחרון. בנוסף, נטען כי חופש הביטוי מנסים ראשי האופוזיציה להחריב, ומוזכר כי יאיר גולן הציע לפקח על הרשתות החברתיות ולסגור או לחנך מחדש את ערוץ 14.