ממדרשים וחסידות ועד תומס מאן וספר המתים הטיבטי: חידושי התורה ממעלה גלבוע
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
שני כרכי הספר ״תורה מן ההר״ מישיבת מעלה גלבוע מציעים 27 עיונים חדשים בפרשיות השבוע, המשלבים פשט, דרש וחסידות עם מקורות ספרותיים ופילוסופיים מגוונים. הספר, בעריכת הרב יהודה גלעד, משקף את רוח הישיבה המעודדת ריבוי פנים בפרשנות המקרא. בין הכותבים: הרב דוד ביגמן, הרבנית שלומית פיאמנטה והרב יצחק קלימן, המציעים פרשנויות מקוריות ומעוררות מחשבה.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- שני כרכי הספר ״תורה מן ההר״ מישיבת מעלה גלבוע מציעים 27 עיונים חדשים בפרשיות השבוע.
- הספר משלב שלושה סוגי עיונים: פשט, דרש וחסידות, וכן מקורות ספרותיים ופילוסופיים.
- הרב יהודה גלעד, מראשי הישיבה, הוא הדמות הדומיננטית בספר וערך אותו.
- הספר משקף את רוח הישיבה המעודדת ריבוי פנים בפרשנות המקרא.
- בין הכותבים: הרב דוד ביגמן, הרבנית שלומית פיאמנטה והרב יצחק קלימן.
שני כרכי הספר ״תורה מן ההר״, פרי עבודתם של 27 כותבים, מציעים מגוון עיונים בפרשיות השבוע. ייחודו של הספר כפול: ראשית, הוא משלב כותבות וכותבים, כולל שלוש נשים מלומדות ממדרשת עין הנצי"ב, המשתפות פעולה עם ישיבת מעלה גלבוע של הקיבוץ הדתי. שנית, לכל פרשה מוצעים שלושה סוגי עיונים: בפשט הכתובים, במדרש וברוח החסידות. הרב יהודה גלעד, מראשי הישיבה ועורכה, הוא הדמות הדומיננטית בספר, כשליש מהמאמרים הם פרי עטו.
העיונים בספר משלבים מקורות תורניים עם ספרות ענפה, כולל שירה, ספרות יפה ואף פילוסוסופיה. בין המקורות המוזכרים: שירי זלדה, רחל, יצחק למדן ונתן זך, יצירות ש״י עגנון, תומס מאן, דויד גרוסמן, מרטין היידגר, ז׳אן פול סארטר ואלבר קאמי, וכן ספר המתים הטיבטי. הדבר משקף את העולם המגוון של הישיבה.
בין המאמרים הבולטים: הרב דוד ביגמן, נשיא הישיבה, קורא את פרשת נח קריאה פסיכולוגית ומדגיש את חשיבות ההסתכלות על מכלול הפסוקים. הרבנית שלומית פיאמנטה בוחנת את סיפור המקלל מנקודת מבטה של אמו, שלומית בת דברי, ומדגישה את תושייתה ואת דרישתה למשפט. הרב יהודה גלעד מציע כי המרגלים בפרשת שלח באו לבדוק את רוח העם, ולא רק את הארץ. הרב יצחק קלימן דן בהיתר אכילת בשר תאווה בפרשת ראה, דרך פרשנותו של רבי מרדכי יוסף ליינר ודברי הרב יצחק הוטנר.
הספר מציג נקודות מבט רעננות ורלוונטיות לחיי היום יום, ומאתגר את הקורא להעמיק בפרשנות המקרא. למרות השבחים, נראה כי עריכה לשונית והגהה מדוקדקת יותר היו מיטיבות עם המיזם.
מוזכרים