"שחקנית קבוצתית": מאחורי השימוש האמריקני בבסיסים ישראליים

כ-3,000 אנשי צבא אמריקנים מוצבים כעת בישראל, כחלק מהיערכות רחבה יותר של הפנטגון במזרח התיכון, לקראת אפשרות של הסלמה אזורית מול איראן. הפריסה הנוכחית כוללת צוותי הגנה אווירית, טייסים, טכנאים, אנשי לוגיסטיקה ומטה.

במקביל, ארצות הברית פרסה נושאת מטוסים שלישית וכוחות מארינס נוספים במזרח התיכון, לקראת בחירות האמצע בארה"ב. נושאת המטוסים "תיאודור רוזוולט" וכוחות נחתים יצאו מהחוף המערבי של ארה"ב לקראת פריסה ממושכת, וכן קבוצת משימה אמפיבית הכוללת כ-2,200 נחתים וכ-2,000 מלחים.

תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר מסביר כי הפריסה נובעת משני גורמים עיקריים: ריכוז כוחות במזרח התיכון לבחינת כל האפשרויות והיערכות להסלמה, וכן מיקומה של ישראל כ"מקום הבטוח ביותר במזרח התיכון באופן יחסי", שבו האיראנים נזהרים מלתקוף, וכן מערך הגנה אווירית מתקדם.

לדברי קופרווסר, נוכחות הכוחות האמריקנים בישראל אינה מסבכת את המצב עבור צה"ל ואינה פוגעת בעצמאותה המבצעית של ישראל. הוא מעריך כי אם ארה"ב תחדש פעילות צבאית נגד איראן, צה"ל יתבקש להשתתף במאמץ המשותף, וישראל תרצה למקסם את הכוח המשותף כדי להביא את איראן לויתור על תוכנית הגרעין שלה. ישראל פועלת כיום כ"שחקנית קבוצתית" ומתאימה את פעילותה לרצונות האמריקניים.

דו"ח של המכון היהודי לענייני ביטחון לאומי של אמריקה (JINSA) ציין כי ארה"ב כבר ביצעה פריסה מבצעית של מטוסי קרב חמקנים בישראל, וכי בסיסים ישראליים עשויים להפוך למוקד אזורי של פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM). הגנרל בדימוס פרנק מקנזי, מפקד CENTCOM לשעבר, העריך כי בישראל ייתקלו כוחות ארה"ב בפחות מגבלות גישה, היערכות וטיסה בהשוואה למדינות אחרות באזור.

ג'ונתן רוהה מ-JINSA מציין כי הדיווחים מעידים על שינוי במערך הכוחות האמריקני, אך לא על התחייבות לנוכחות קבועה-למחצה. הוא מסביר כי ישראל מציעה בסיסים מוכנים, יכולת קליטה מוגברת ומוכנות גבוהה, אך פריסה קבועה דורשת החלטות פוליטיות מורכבות. ארה"ב מעדיפה שיטת רוטציה בין מדינות מרוחקות מאיראן, כדי לצמצם תלות בבסיסים קבועים במפרץ. רוהה מוסיף כי נוכחות אמריקנית משמעותית בישראל תשפיע בעיקר על סוגיות לוגיסטיות ותקציביות, אך אינה פוגעת בעצמאות המבצעית של צה"ל, שכן ישראל רואה בשימוש משותף בבסיסים הזדמנות להרחבת חופש הפעולה של שתי המדינות.