טרוריסט או עיתונאי? התשובה של דובר צה"ל אינה משכנעת
תומצת מתוך Local Call על ידי baba
צה"ל פרסם רשימה של 170 עיתונאים פלסטינים שנהרגו בעזה, בטענה שהיו "מחבלים", אך הרשימה סובלת ממחסור חמור בראיות מוצקות. במקרים רבים, הראיות שהוצגו הן קטעי מסמכים לא מתוארכים, תמונות שאינן מוכיחות פעילות צבאית, או טענות המבוססות על "מקורות מודיעיניים" ללא פירוט. הרשימה מעוררת ספקות לגבי אמינות הטענות הישראליות ומובילה לביקורת על ישראל, המונעת כניסת עיתונאים זרים לרצועה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- צה"ל טוען ש-170 עיתונאים פלסטינים שנהרגו בעזה היו "מחבלים", אך הראיות שהוצגו חלשות וחסרות.
- במקרים רבים, הראיות כוללות קטעי מסמכים לא מתוארכים או תמונות שאינן מוכיחות פעילות צבאית.
- אחיו של עיתונאי שנהרג, המתנגד לחמאס, דחה את טענות צה"ל לגבי אחיו.
- טענות דומות הועלו בעבר לגבי עיתונאים שנהרגו, כאשר הראיות שהוצגו היו סותרות או חסרות בסיס.
- ישראל מונעת כניסת עיתונאים זרים לעזה, מה שמעלה חשד שיש לה מה להסתיר.
- דובר צה"ל נמנע מדיון בנושא עם עיתונאי, מה שמחזק את הטענות על חוסר שקיפות.
צה"ל פרסם רשימה של 170 עיתונאים פלסטינים שנהרגו בעזה, בטענה כי היו "מחבלים". הרשימה, המכונה "תיקי העיתונאים", מעוררת ספקות רבים בשל מחסור בראיות מוצקות התומכות בטענות צה"ל. במקרים רבים, הראיות שהוצגו הן קטעי מסמכים לא מתוארכים, תמונות שאינן מוכיחות פעילות צבאית, או טענות המבוססות על "מקורות מודיעיניים רבים" ללא פירוט נוסף.
אחד המקרים המדוברים הוא של מוחמד עבד רבו, עיתונאי שנהרג, שאחיו, עומר עבד רבו, מתנגד לחמאס וגינה את אירועי ה-7 באוקטובר. ישראל טוענת כי מוחמד היה "פעיל צבאי" בחמאס, אך לא הוצגו ראיות לכך, למרות שאין כל מודעת אבל או תעודה המעידה על חברותו בארגון חמוש. טענות דומות הועלו בעבר לגבי עיתונאים שנהרגו, כמו אנאס א-שריף ואסמאעיל אל-ע'ול, כאשר הראיות שהוצגו היו סותרות או חסרות בסיס.
בנוסף, צה"ל טוען כי כל עיתונאי שנכנס לישראל ב-7 באוקטובר 2023 הוא מחבל, גם אם הגיע לתעד את האירועים. במקרים רבים, הראיות שהוצגו הן תמונות של אנשים במדי צבא או אוחזים ברובים, או סרטונים שפורסמו על ידי חמאס או הג'יהאד האסלאמי. טענות אלו הופרכו בעבר, למשל במקרה של צלם רויטרס שנהרג במתקפת "דאבל טאפ" על בית חולים, או במקרה של יאסר מורתג'א, שנטען כי היה "פעיל חמאס" למרות שעבד בחברת תקשורת שאושרה על ידי ממשלת ארה"ב.
מחסור בראיות מוצקות ניכר גם במקרים נוספים. בחלק מהעמודים המוקדשים לעיתונאים שנהרגו, אין כלל פרטים מעבר לשם, מספר תעודת זהות ומספר טלפון. במקרים אחרים, קטעי המסמכים נערכו באופן ברור, או שהם אינם תואמים את הטענות שהועלו. אפילו חוקר בארגון "HonestReporting" הודה כי הפירוט ברשימה חסר, ובמקרים רבים אין כל תעודת זהות צבאית.
הביקורת על הרשימה גוברת, כאשר מבקרים טוענים כי ישראל מנסה להצדיק את הפגיעה בעיתונאים ולהשתיק ביקורת. הם מציינים כי ישראל מונעת כניסת עיתונאים זרים לעזה, מה שמעלה חשד שיש לה מה להסתיר. דובר צה"ל אף נמנע מדיון בנושא עם עיתונאי, מה שמחזק את הטענות על חוסר שקיפות.
מוזכרים