כלכלת ישראל גמישה למרות המלחמה, יוקר מטריד את הבוחרים

כלכלת ישראל מפגינה גמישות מפתיעה בשלוש השנים האחרונות, למרות המלחמה, כך עולה מניתוח של מבקר החשבונות מגד' כראם. התמ"ג צפוי לצמוח בכ-3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 1% בלבד ב-2024, וברבעון הראשון של 2025 נרשם גידול של 3.2%. בנק ישראל צופה צמיחה של 4% בשנת 2026. נתונים אלו עולים על תחזיות הצמיחה במדינות מפותחות רבות, כאשר סקטור ההייטק, המהווה כחמישית מהפעילות הכלכלית, מוביל את המגמה בזכות הביקוש העולמי לטכנולוגיות כמו אבטחת סייבר ובינה מלאכותית.

השקעות זרות ישירות לישראל הסתכמו בכ-26 מיליארד דולר בשנה שעברה, עלייה של 78% לעומת 2024. ברבעון הראשון של 2025 נרשם שיא רבעוני של כ-14 מיליארד דולר. כראם מדגיש כי נתונים אלו משקפים את הביקוש העולמי לטכנולוגיה ישראלית, אך אינם מעידים בהכרח על כך שכלל האזרחים נהנים מהצמיחה באופן שווה.

על אף הנתונים החיוביים, המלחמה מטילה עומסים כבדים על המשק. על פי הערכות בנק ישראל ממארס האחרון, עלות המלחמה (ללא המלחמה מול איראן) נאמדת בכ-350 מיליארד שקל. הוצאות הביטחון צפויות לעלות, מה שמעלה שאלות לגבי ההשלכות הכלכליות של המשך הלחימה. כראם מציין כי הממשלה מתמקדת במדדי הצמיחה וההשקעות, אך התמונה הכלכלית המלאה כוללת גם את יוקר המחיה והפער בין צמיחת המשק לחיי היום-יום של האזרחים.

סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך לאחרונה מראה כי הכלכלה ויוקר המחיה נמצאים בראש סדר העדיפויות של הבוחרים היהודים (38%) והערבים (46%). כראם רואה בכך מסר ברור למפלגות: הציבור הערבי אינו מתמקד רק בנושאי אלימות ופשיעה, אלא שם דגש רב גם על המצב הכלכלי. הוא קורא למפלגות להרחיב את השיח הפוליטי מעבר לנושאי ביטחון ולהתייחס גם לסוגיות כלכליות.

כראם מדגיש כי ישראל היא מדינה בעלת יוקר מחיה גבוה, והעלייה המתמשכת במחירים, שאינה מתואמת עם עליית השכר, שוחקת את כוח הקנייה. הוא קורא להגברת הנוכחות של נושאים כלכליים בשיח הפוליטי, שכן תוצאות הסקר משקפות את הדאגה של האזרחים לביטחון כלכלי.