גרסת מצרים: חיפוש אחר אלטרנטיבות לוושינגטון באסיה

ג'ולת אסיה של הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי מעלה שאלות לגבי כיווני מדיניות החוץ של מצרים, על רקע שינויים מהירים במאזן הכוחות הבינלאומי והתחרות הגוברת בין ארה"ב לסין. קהיר, תוך שהיא שומרת על שותפותה האסטרטגית עם וושינגטון, שואפת להרחיב את קשריה עם מעצמות אסייתיות כדי להשיג הזדמנויות נוספות בתחומי ההשקעות, הטכנולוגיה ושיתוף הפעולה הפוליטי, במטרה לחזק את יכולתה לתמרן בסביבה אזורית ובינלאומית סוערת. א-סיסי סיכם את הגישה המצרית במדיניות החוץ במושגים של "איזון, מתינות ואיפוק", והדגיש כי גישה זו משתקפת ביחסיה הבינלאומיים של מצרים ומעודדת מדינות אחרות להרחיב את שותפויותיהן עמה. הג'ולה, שהחלה ב-6 באוקטובר, מתרחשת על רקע משברים ביטחוניים במזרח התיכון, מתיחויות בים האדום וקרן אפריקה, ובמקביל להסלמת התחרות האמריקנית-סינית. מהלכים אלו אינם נועדו רק לחיזוק יחסים דו-צדדיים, אלא גם לבחינת יכולתה של קהיר להרחיב את רשת קשריה הבינלאומיים מבלי לפגוע בהתחייבויותיה האסטרטגיות הקיימות.

הביקורים בקוריאה הדרומית, מלזיה ואינדונזיה מייצגים מסלולים שונים של פתיחות מצרית לאסיה. קוריאה הדרומית, בעלת ברית של ארה"ב, היא מעצמה תעשייתית וטכנולוגית. מלזיה ואינדונזיה, החברות בארגון ASEAN, שואפות לשמור על עצמאות החלטותיהן מול התחרות בין המעצמות. לכן, הג'ולה אינה מעידה על מעבר למחנה בינלאומי חלופי, אלא על רצון להרחיב את האפשרויות הפוליטיות והכלכליות של מצרים ולהפחית את התלות במסלולים מוגבלים. מומחים סבורים כי המהלך המצרי משקף הכרה גוברת בחשיבותן של שותפויות חוצות-אזורים, במיוחד עם צמיחת הכלכלות האסייתיות. מעבר לפתיחת שווקים חדשים ויצירת הזדמנויות השקעה, הג'ולה נועדה גם לבנות קשרים ארוכי טווח שיאפשרו העברת טכנולוגיה ופיתוח יכולות ייצור. עם זאת, כדי להפוך פתיחות זו להישגים בני-קיימא, נדרשים מעבר מהבנות פוליטיות כלליות לתוכניות ביצוע ברורות, הכוללות מנגנוני מעקב והשקעה.

הסוגיה הפלסטינית מהווה תחום אפשרי לתיאום פוליטי בין מצרים, מלזיה ואינדונזיה, לאור התמיכה של שתי המדינות האחרונות בזכויות העם הפלסטיני. התקרבות בנושא זה עשויה להרחיב את הדיפלומטיה המשותפת בזירה הבינלאומית, במיוחד בנוגע לעתיד עזה, הפסקת ההסלמה, סיוע הומניטרי וקידום זכויות פלסטיניות. מומחים מציינים כי הרחבת ערוצי התקשורת עם מדינות אסיה עשויה להעניק לקהיר הזדמנויות נוספות לבניית עמדות משותפות בנושא הפלסטיני. עם זאת, ההשפעה בפועל תלויה ביכולת לתרגם עמדות מוצהרות לפעולות דיפלומטיות מעשיות. בהקשר זה, ליחסים המצריים-אסייתיים חשיבות נוספת לאור תפקידה של קהיר בטיפול בסוגיית עזה, הפסקת המלחמה, סיוע הומניטרי והסדרים פוליטיים וביטחוניים עתידיים.

למרות ההתרחבות באסיה, ארה"ב נותרה שותפה אסטרטגית מרכזית של מצרים, בזכות קשרים צבאיים, ביטחוניים וסיוע אמריקאי, וכן בשל מעורבותה של מצרים בנושאים אזוריים כמו ביטחון ישראל, הסכם השלום, עזה, סודאן, לוב וביטחון הים האדום. מצב זה מחייב את מצרים לאזן בקפידה בין שמירה על שותפותה עם וושינגטון לבין הרחבת קשרים עם גורמים אחרים המסוגלים לספק השקעות, טכנולוגיה ושיתופי פעולה. מצרים אינה יכולה להתעלם מחשיבותה הביטחונית והצבאית של ארה"ב, אך שואפת להימנע מהגבלת אפשרויותיה לשותף אחד, במיוחד לאור השינויים בשווקי האנרגיה, המסחר והטכנולוגיה והתחרות הגוברת בין המעצמות. ייתכנו חילוקי דעות בין קהיר לוושינגטון בנוגע לגישות מסוימות למשברים אזוריים, במיוחד לאור המלחמה הנוכחית והמתחים האזוריים. נסיבות אלו דוחפות את מצרים לחזק את יכולתה לפעול דרך ערוצים דיפלומטיים מרובים, מה שמעניק לה מרחב תמרון גדול יותר להתמודדות עם משברים מבלי לוותר על שותפויות קיימות. לכן, הג'ולה האסייתית נראית יותר כניסיון להרחיב את רשת השותפים ולגוון מקורות תמיכה כלכלית, טכנולוגית ופוליטית, מאשר כניסיון לשנות בריתות או להתרחק מארה"ב.

הצלחת הג'ולה תלויה ביכולתה של מצרים להפוך את המומנטום הפוליטי לשיתוף פעולה בר-ביצוע, בין אם בגיוס השקעות, הרחבת סחר, העברת טכנולוגיה או תיאום בנושאים אזוריים ובינלאומיים. היחסים עם קוריאה הדרומית, מלזיה ואינדונזיה עשויים להרחיב את בסיס השותפים של קהיר, אך ניצול הזדמנויות אלו דורש הגדרת סדרי עדיפויות ברורים ומעקב אחר הסכמים. במקביל, מדיניות גיוון שותפויות אינה מבטיחה עצמאות מלאה מלחצים בינלאומיים, שכן יכולתה של מצרים להרחיב את מרחב תמרונה תלויה במצבה הכלכלי, צרכיה הביטחוניים והאיזונים האזוריים. לכן, משמעות הג'ולה האסייתית אינה שינוי בריתות, אלא ניסיון להרחיב את האפשרויות העומדות בפני קהיר במערכת בינלאומית שבה כוחות מסורתיים מאבדים מכוחם. התוצאות בפועל ייקבעו על פי יכולתה של מצרים להפוך את הפתיחות הדיפלומטית לרווחים כלכליים ואסטרטגיים מוחשיים, תוך שמירה על איזון ביחסיה עם וושינגטון ושאר המעצמות.