למרות שיאי פעילות לובינג, גם בכנסת ה-25 לא קודמה רפורמת באסדרת פעילות הענף
פעילות הלוביסטים בכנסת ה-25 הגיעה לשיא, אך החוק המסדיר את פעילותם נותר חלש ולא עבר רפורמה. אף חבר כנסת לא יזם תיקון משמעותי לחוק, וארגונים כמו לובי 99 מבקרים את המצב ומתכננים הצעות לשיפור. החוק הישראלי נחשב לחלש בהשוואה בינלאומית, בעיקר בהיבטי הגדרת לוביסט ושקיפות, וגם תקופות הצינון קצרות. נראה כי גם בכנסת הבאה לא צפויה התקדמות בנושא.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- פעילות הלוביסטים בכנסת ה-25 שברה שיאים, אך החוק המסדיר אותה נותר חלש ולא עבר רפורמה.
- אף חבר כנסת לא יזם תיקון משמעותי לחוק הלוביסטים הישראלי במהלך כהונת הכנסת ה-25.
- ארגון לובי 99 מבקר את החוק הקיים ומתכנן הצעת חוק להסדרת פעילות לוביסטים מול משרדי הממשלה.
- החוק הישראלי נחשב לחלש בהשוואה בינלאומית, בעיקר בהגדרת לוביסט ובהיבטי שקיפות.
- תקופות הצינון בישראל ללוביסטים קצרות משמעותית מאשר במדינות אחרות.
- המפלגות הצפויות לכנסת ה-26 אינן מבטיחות התייחסות לסוגיית הסדרת פעילות הלובינג.
פעילות הלוביסטים בכנסת ה-25 שברה שיאים, עם 1,091 לקוחות שונים שיוצגו על ידי 366 לוביסטים ו-83 גופי לובינג. למרות שיא זה, חוק הלוביסטים הישראלי, הנחשב לאחד החלשים בעולם, לא זכה לרפורמה משמעותית בכנסת הנוכחית. אף אחד מ-120 חברי הכנסת לא יזם תיקון לחוק הלוביסטים, למרות משבר האמון הציבורי. חבר הכנסת אלון שוסטר מהמחנה הממלכתי הגיש הצעת חוק בסוף כהונת הכנסת ה-25, שאסרה על לוביסטים לתרום כספים בפריימריז, אך ההצעה נחשבה לא רצינית ובעייתית.
לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, הגדירה את הכנסת ה-25 כ"הזדמנות מוחמצת" בנושא, וציינה כי הכללים הקיימים לא תמיד נאכפים, וכי לוביסטים נצפו בכנסת ללא תגי זיהוי. דויטש הדגישה כי החוק הקיים מסדיר רק את פעילות הלוביסטים בכנסת ומשאיר את פעילותם מול משרדי הממשלה ללא הסדרה. לובי 99 גיבשה הצעת חוק להחלת חובות שקיפות גם על פעילות מול הממשלה, במטרה לקדמה בכנסת הבאה.
בעוד שבישראל נרדמו בנושא, בעולם הואץ תהליך חקיקת חוקי לוביסטים. החוק הישראלי, שנחקק ב-2008 ביוזמת חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וגדעון סער, היה שמיני מסוגו בעולם, אך כיום נחשב לחלש בהשוואה לחוקים במדינות אחרות. החוק הישראלי מגדיר לוביסט רק כ"צד שלישי" הפועל פיזית בכנסת, ואינו כולל לוביסטים הפועלים מול משרדי הממשלה. כמו כן, החוק עונה רק על שלושה מתוך 16 פרמטרי שקיפות שהוגדרו על ידי ה-OECD, ואינו מספק מידע על האינטרסים המקודמים, הגופים המקבלים החלטות, או הכספים שהושקעו.
בנוסף, תקופות הצינון בישראל קצרות משמעותית מאשר במדינות אחרות, כמו קנדה. אף אחת מהמפלגות הצפויות להיכנס לכנסת ה-26 לא מבטיחה התייחסות לסוגיה זו בבחירות הקרובות.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.