ביהמ"ש המחוזי: פרשנות נרחבת לעבירה של הטרדה במתקן בזק

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי יש להעניק פרשנות רחבה לעבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק, כך שהיא תחול גם אם המטריד אינו משתמש בעצמו במתקן, או שההטרדה אינה מגיעה אליו. בנוסף, נקבע כי גם הטרדת קבוצה יכולה להיחשב כעבירה. השופט יובל ליבדרו הסביר כי המונח "מתקן בזק" הורחב בפסיקה לכלול אמצעי תקשורת מודרניים כמו וואטסאפ, SMS ודואר אלקטרוני, וכן תוכנות שאינן פיזיות, מתוך התאמה להתפתחויות הטכנולוגיות.

ליבדרו הדגיש כי המבחן לקיום הטרדה הוא אובייקטיבי, ואינו תלוי בתפיסה הסובייקטיבית של המטריד או המוטרד, אלא בהתנהלות סבירה כללית. הוא הוסיף כי השילוב בין היקף ההודעות לתוכנן הוא שיוצר את אי-הנוחות המהווה עילה לאחריות פלילית, כאשר הערך המוגן הוא שלוותו של האדם. בנוגע להטרדת קבוצה, ציין ליבדרו כי הדרישה היא שהנאשם ישתמש במתקן בזק, אך אין חובה שגם מושא ההטרדה ישתמש בו או שהקשר ייעשה דווקא למתקן הבזק שלו. די בכך שהמטריד או המוטרד משתמשים במתקן בזק לפי ההגדרה הרחבה כדי לקיים את העבירה.

בית המשפט דחה את ערעורו של רותם אומגה, שהורשע בשליחת הודעות גסות ובוטות, כולל כאלו עם קונוטציות מיניות, לעובדות במשרד מבקר המדינה ובמשרד הבריאות ולקבוצות עובדים במשרדים אלו. השופט ליבדרו קבע כי יסודות העבירה התקיימו במקרה זה. בית משפט השלום הטיל על אומגה קנס של 3,000 שקל ופיצוי של 1,500 שקל לכל אחת משתי נפגעות, תוך הימנעות מעונש מאסר בשל נסיבותיו האישיות. ליבדרו דחה גם את הערעור על חומרת העונש, והשופטות פאני גילת-כהן ונועה חקלאי הסכימו עמו.