"היכל המשפט אינו מקום למחאה": הדיון הסוער בבג"צ

בית המשפט העליון דן בעתירה שהגישו ארגוני שמאל, ביניהם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, מוקד להגנת הפרט, גישה, יש דין ורופאים לזכויות אדם, נגד הנהלת בתי המשפט. העתירה מבקשת להגן על עורכי דין מפני התנכלויות, איומים והטרדות מצד הקהל, בעיקר על רקע פוליטי, בתוך בתי המשפט. נטען כי עורכי דין המייצגים ארגוני זכויות אדם וכן עורכי דין המייצגים נאשמים בתיקי "ההפיכה המשטרית" סובלים מהטרדות, קריאות גנאי, האשמות בבגידה וסיוע לטרור, ולעיתים אף מעקב והפצת פרטים ברשתות החברתיות.

הדיון התקיים בפני הרכב השופטים דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר. עורכי הדין המייצגים את העותרים, מיכאל ספרד ועינת גייר, טענו כי התופעה מחריפה ופוגעת ביכולתם לייצג את לקוחותיהם ללא מורא, בעצמאות המקצוע ובתפקוד מערכת המשפט. הם ביקשו לקבוע ולאכוף כללים שיאפשרו מחאה במתחמים מוגדרים תוך הגנה על באי בית המשפט.

מנגד, הנהלת בתי המשפט, באמצעות עורכת הדין הדס ערן מפרקליטות המדינה, סבורה כי דין העתירה להידחות. נטען כי גובש מתווה לטיפול בסדר הציבורי בבתי המשפט, והטיפול הוא סביר ומקצועי. הנהלת בתי המשפט הדגישה כי "היכל המשפט אינו מקום למחאה או הפגנה", ושכניסת מבקרים במטרה להפגין אסורה. השופטת ברק-ארז ציינה כי התופעות אינן זרות לה וכי נעשו היערכויות, אך העלתה את השאלה האם הדברים נעשים בצורה נחרצת ועקבית. נציגת הפרקליטות השיבה כי נקבעה מדיניות והונחו הנחיות ספציפיות.

במהלך הדיון, עלתה גם טענה מצד פעיל ימין, עורך דין יהודה פואה, שביקש להצטרף לדיון בשם אב שכול, כי קבלת העתירה תפגע בחופש הביטוי. השופט כשר התייחס לטענה זו והקשה האם מותר להפלות בין עורכי דין המייצגים ארגונים שונים.

השופטת גילה כנפי-שטייניץ ציינה כי התופעות אינן זרות לה, אך יש תחושה שהדברים התמתנו לאחרונה. עורך דין ספרד סיפר על אירוע אישי בו הולך אחריו אדם תוך כדי שאיש משמר בתי המשפט מאפשר זאת, והדגיש את הצורך בכללים ברורים להתנהלות.