בג"ץ ביקר את הנהלת בתי המשפט: אין הנחיות להגנה על עורכי דין ממפגינים

בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על הנהלת בתי המשפט, בטענה כי לא גיבשה הנחיות ברורות להגנה על עורכי דין מפני התנכלויות ואלימות מצד מפגינים ונוכחים אחרים בבתי המשפט. הביקורת הושמעה בדיון בעתירה שהגישו חמישה ארגוני זכויות אדם, המייצגים בעיקר פלסטינים, אשר טוענים כי עורכי דינם סובלים בשנים האחרורונת מהתנהגות מאיימת הפוגעת ביכולתם למלא את תפקידם. בין הארגונים העותרים נמנים הוועד הציבורי נגד עינויים, גישה, יש דין, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם.

עורכי דין המייצגים את הארגונים, בעיקר בתיקים הנוגעים לזכויות פלסטינים, דיווחו על התנכלויות, איומים וגידופים מצד פעילי ימין, אשר לעיתים משודרים ברשתות החברתיות. דווח כי עורכי דין אף חוששים להגיע לבית המשפט העליון בשל המתקפות. אחד המקרים שהוזכרו הוא פנייה של עורכי דין לשעבר, שהיו שותפים לעתירה נגד החזקת עצורים ביטחוניים בבסיס שדה תימן, לשופטי העליון בבקשה להגנה ראויה.

נציגת הנהלת בתי המשפט טענה כי התופעה מוכרת ומטופלת, אך השופטים מתחו ביקורת על היעדר הנחיות כתובות ומפורטות. השופט יחיאל כשר העלה את האפשרות להקצות אזור מבודד במבואת בית המשפט לעבודת עורכי הדין, כדי להפרידם מהקהל. עורך דין המייצג את הארגונים, מיכאל ספרד, הבהיר כי אין דרישה למנוע מחאה, אלא למנוע פגיעה ביכולת עורכי הדין לבצע את עבודתם, וביקש לקבוע אזור ייעודי למחאה. נציגת הנהלת בתי המשפט הדגישה כי בית המשפט אינו מקום למחאה, אך השופטת דפנה ברק-ארז השיבה כי לא תמיד הדבר נאכף, כפי שקרה בעבר בדיונים בהם נשלפו שלטים באולם.

במהלך הדיון, עורך דין המייצג את אביו של יונתן סמרנו, שנרצח ב-7 באוקטובר, כינה את הארגונים העותרים "תומכי טרור" וטען שיש לאפשר מחאה נגדם. השופט כשר הגיב כי נראה שניסיון זה נועד למנוע את עצם הגשת העתירות. הנהלת בתי המשפט טענה כי כתבה הנחיות לטיפול בתופעה, אך לא פירטה אותן, מה שעורר ביקורת נוספת מצד השופטים על הפער בין רצון טוב לכלים מעשיים.