אזהרת החירום של מערכת הביטחון מהפשיעה הלאומנית

גורמים במערכת הביטחון מביעים דאגה עמוקה מהעלייה החדה והמתמשכת בפשיעה לאומנית ביהודה ושומרון, זאת בניגוד למגמת הירידה בטרור הפלסטיני. לדבריהם, מדובר בגרעין קשה של כ-300 עד 500 נערים, המכונים "גידולי פרא", אשר מבצעים פלישות יזומות לשטחי A ו-B במטרה לגרש פלסטינים, בניגוד להוראות הדרג המדיני. נתונים שנחשפים לראשונה מצביעים על עלייה דרמטית במספר התקריות מתחילת המלחמה, מ-800 אירועים בשנת 2025 ליותר מ-950 עד תחילת אוקטובר, קרוב לשיא של 980 אירועים בשנת 2023. נקודת מפנה חדה נרשמה החל מ-28 בפברואר, עם תחילת מבצע "שאגת הארי", שהביא לעלייה נוספת בחומרה ובמספר האירועים.

גורמים ביטחוניים מבקרים בחריפות את הגיבוי הפוליטי לו זוכים הפורעים מצד חברי כנסת ושרים, וכן את הקושי המרכזי בטיפול בתופעה בשל ארגז כלים מצומצם בהשוואה לטיפול בטרור פלסטיני. הם מציינים כי בעוד שמול מחבלים פלסטינים נעשה שימוש בכל הכלים, כולל איסוף מודיעין עמוק, מול "הצד הכחול" אסור לצה"ל לאסוף מודיעין. למרות המגבלות, במערכת הביטחון ממצים את הכלים הקיימים, אך מדגישים כי נדרש לפעול במישורים נוספים כמו חינוך, ענישה, הסברה, וכן מישורים כלכליים ומשפטיים, הכוללים הפעלת תקנות לחילוט רכבים והטלת קנסות.

בנוסף, קיימת ביקורת על מערכת המשפט, שכן ישנם שופטים המשחררים פורעים שביצעו עבירות חמורות, בעוד אחרים מטפלים ביד קשה. צה"ל קורא להקצאת כוחות ייעודיים נוספים, ובשב"כ נעשה שימוש בכלים חדשים ויצירתיים לסיכולים. גורמים צבאיים מעלים תהייה לגבי מימון התופעה וקוראים להגדיר גיוס כספים כבלתי חוקי. כמו כן, נדרשים יותר גינויים מצד ראשי מועצות ובכירי התיישבות, שחלקם פועלים מאחורי הקלעים אך אינם מביעים זאת בפומבי. במערכת הביטחון מזהירים כי הפשיעה הלאומנית עלולה להוביל לפגיעה אסטרטגית חמורה בישראל ובהתיישבות, לאבדן הישגים ביטחוניים, ולאובדן תמיכה אמריקנית, מה שעלול לפגוע בהישגי ההתיישבות.