מבט לסעודיה ילמד מה איראן רצתה לעשות לישראל ולמה זה לא קרה

ערב הסעודית סופגת בשבועות האחרונים מתקפות טילים וכטב"מים מתימן הפוגעות במתקני נפט ושדות תעופה, מה שהוביל להשבתת נמל התעופה בריאד והשעיית טיסות. ההתקפות, המיוחסות לכוחות פרוקסי איראניים, מזכירות את התוכנית האיראנית נגד ישראל, שחלקים ממנה סוכלו. בניגוד לישראל, שפעלה לאורך שנים לנטרול איומים איראניים באמצעות "המערכה שבין המלחמות" (מב"ם), סעודיה נקלעה להלם ומתקשה להגן על עצמה, בעוד מעצמות העולם אינן מסייעות לה באופן משמעותי.

המאמר משווה את המצב הסעודי לזה הישראלי, ומציין כי ישראל, למרות הפתעת ה-7 באוקטובר, הצליחה להפוך את הקערה על פיה ולצאת למערכה ארוכה. פעולות הביטחון הישראליות לאורך השנים, במיוחד בסוריה, סיכלו מערכים איראניים שנועדו להדק טבעת אש סביב ישראל. דוגמה לכך היא סיכול הקמת מערך נ"מ איראני ומיליציה חדשה בסוריה, ופיצוץ בסיס תת-קרקעי לייצור טילים מדויקים. פעולות אלו מנעו מאיראן להשתמש בכלים אלו נגד ישראל במלחמה.

בעוד ישראל פעלה באופן אקטיבי נגד האיום האיראני, סעודיה נקטה גישה דיפלומטית ושיתוף פעולה אזורי, כחלק מחזון 2030 של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, ששם דגש על יציבות כלכלית ומדינית. הסעודים ניסו לתווך בין הצדדים ונמנעו ממעורבות פעילה בלחימה, תוך העדפת הקמת מדינה פלסטינית על פני ברית עם ישראל. כלכלת הממלכה, התלויה בנפט, פגיעה למתקפות החות'ים על מקורות ההכנסה שלה.

למרות השקעתה הצבאית הגדולה, הצבא הסעודי סובל מחולשות אסטרטגיות, חוסר ניסיון בקרב ותלות בייבוא טכנולוגיה. הוא מפוזר ומוגבל כדי לא להוות איום על ההנהגה, מה שמפחית את יעילותו. בניגוד לישראל, שפיתחה יכולות התקפיות יצירתיות, סעודיה מתקשה להתמודד עם האיום החות'י, ואינה מצליחה לנטרל את יכולות שיגור הטילים שלהם. המאמר מדגיש את הצורך של ישראל לשמר את בריתה עם ארה"ב, לפתח יכולות התקפיות יצירתיות נגד איומים עתידיים, ולפעול באופן יוזם לשיבוש תוכניות אויביה, תוך למידה מהמצב הסעודי.