המשבר במפרץ וההזדמנות של ישראל: איראן והחות'ים משנים את המפה | פרשנות

המתקפות החות'יות על סעודיה והמלחמה המתמשכת בתימן מעלות שאלות אסטרטגיות לגבי יעילותן של בריתות ביטחוניות אזוריות. הפגיעה בתשתיות בסעודיה מדגישה את הפער בין הצהרות על ביטחון משותף לבין היכולת המעשית להתמודד עם איומים משולבים של טילים וכטב"מים, ומגבירה את הלחץ על סעודיה לבחון מחדש את תפיסת הביטחון שלה.

החות'ים שואפים לבסס את שלטונם בצפון תימן וליצור מציאות שבה המחיר של המשך העימות גבוה מדי עבור יריביהם, מה שידחוף אותם להסדר שיכיר בשליטתם בפועל. המתקפות על סעודיה נועדו להמחיש שגם מדינה עשירה עם מערכות נשק מתקדמות אינה חסינה, ולערער את תדמיתו של יורש העצר כמבטיח ביטחון ויציבות. הדבר עלול לפגוע גם בתוכניות הפיתוח הכלכליות של סעודיה, כמו "חזון 2030", ולהעלות את הסיכון הנתפס בעיני משקיעים בינלאומיים.

איראן רואה בחות'ים נדבך חשוב בהשפעתה האזורית, במיוחד לאחר אובדן השפעה בסוריה ופגיעה בחיזבאללה. החות'ים מאפשרים לאיראן להפעיל לחץ על יריבותיה, בין היתר באמצעות איומים על נתיבי שיט. למרות שהחות'ים פועלים גם מתוך אינטרסים מקומיים, הסיוע האיראני והאינטרסים המשותפים מאפשרים לטהרן להפיק תועלת מכוחם. קיים חשש שאם איראן תתווך בין סעודיה לחות'ים, הדבר יעניק לה מעמד מרכזי בעיצוב הסדר עתידי בתימן, שעלול שלא לכלול מנגנוני פיקוח ואכיפה.

המתקפות מעוררות גם שאלות לגבי ההסתמכות על ארצות הברית. בעוד שוושינגטון מספקת נשק ומודיעין, היא אינה מבטיחה התערבות צבאית ישירה. על רקע זה, סעודיה מחזקת קשרים עם שותפות אזוריות כמו טורקיה ופקיסטן, עמן חתמה על הסכם הגנה משותף, ומגבירה תיאום עם מצרים. השאלה היא אם מהלכים אלו יובילו למסגרת אזורית רחבה יותר.

ההתפתחויות בתימן מציבות דילמה: תגובה צבאית חריפה עלולה להרחיב את העימות, בעוד הסדר שלא יכלול מנגנוני פיקוח עלול לשמר את יכולות החות'ים. עבור סעודיה, האתגר הוא להפסיק את המתקפות מבלי להעניק ליריביה הישגים מדיניים. עבור מדינות המפרץ, המבחן הוא להפוך את הסולידריות ההצהרתית למנגנון הגנה מתפקד. בתוך מציאות זו, ישראל עשויה למצוא הזדמנות אסטרטגית, אך מימושה תלוי בהתפתחות היחסים בין מדינות האזור ובשאלה אם הלחץ הביטחוני יוביל לשיתוף פעולה מעשי.