ההייטק יזלוג לחו"ל אם הקואליציה תנצח, ובטווח הארוך עלול להתכווץ

דוח של רשות החדשנות מצביע על מגמה מדאיגה של זליגת עובדי הייטק בכירים לחו"ל, מגמה שצפויה להתגבר אם הקואליציה הנוכחית תמשיך בשלטון. שיעור העובדים בחברות הייטק פרטיות בישראל ירד מ-69% ב-2019 ל-62% במרץ 2026, ושיעור הבכירים אף ירד משמעותית יותר, כאשר 23% מהם כבר מתגוררים בארה"ב. מגמה זו, שהחלה עוד לפני הממשלה הנוכחית, צפויה להאיץ אם יוחמר נטל המילואים על עובדי ההייטק ויתקדם שינוי מערכת המשפט, כפי שמבטיחים שר המשפטים יריב לוין ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

ההייטק מהווה נתח משמעותי מהכלכלה הישראלית, עם 18.3% מהתוצר ו-58% מהייצוא ב-2025. כ-400 אלף עובדים בענף תורמים כ-35% ממס הכנסה משכר. זליגת פעילות לחו"ל עלולה לפגוע ישירות בקופת המדינה. בנוסף, ירידה במספר הסטארט-אפים החדשים והתאגדותם מחוץ לישראל, לצד עלייה בהגירת מוחות, מעלות חששות לגבי עתיד הענף.

גורמים כמו התחזקות השקל והתקדמות הבינה המלאכותית תורמים אף הם לשינויים, אך אינם מסבירים את הירידה בחלק העובדים בישראל שהחלה עוד קודם. גם גיוסי הון, למרות העלייה האחרונה, אינם מעידים על חוסן ישראלי ייחודי, שכן הם תואמים את המגמה העולמית. התאגדות של כ-45% מהסטארט-אפים החדשים מחוץ לישראל ב-2025, לעומת 20% ב-2022, מדאיגה במיוחד.

ההשלכות הפוליטיות והמשפטיות עלולות להחריף את המצב. שרת החדשנות גילה גמליאל רואה בנתונים הצלחה, אך מנכ"ל הרשות היוצא, דרור בין, מזהיר מפני תזוזת פעילות, עובדים וכסף החוצה. סוכנויות דירוג בינלאומיות כמו מודי'ס ופיץ' כבר התריעו מפני השלכות החלשת מערכת המשפט על דירוג האשראי של ישראל. חרמות אקדמיים וקשיים בגיוס מענקים אירופיים עלולים לפגוע עוד יותר במחקר ובהייטק הישראלי.

בטווח הארוך, שילוב של זליגת עובדים, פגיעה במחקר, תלות בכסף זר, והיעדר הכשרה מספקת של כוח אדם מקומי (בפרט מהמגזר החרדי והיעדר גידול במגמות מדעיות) עלולים להוביל להתכווצות משמעותית של ענף ההייטק הישראלי, ולהוות סימן מקדים לעשור אבוד לכלכלה הישראלית.