רפורמת יציב ומוסדות שאינם מוכרים בארץ

בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל לאחרונה החלטה של משרד הבריאות שפסלה בוגר רפואה מאוניברסיטת טביליסי מלגשת לבחינת רישוי בישראל. הבוגר, שלמד באותה כיתה ובאותה הכשרה קלינית כמו חברו שקיבל אישור, נפסל על ידי המשרד בשל כך שלא טופל כתושב חוזר. בית המשפט קבע כי אין להחיל אמות מידה שונות על אנשים בעלי נתונים דומים רק בשל מעמדם, וביטל את החלטת המשרד תוך הוראה לבחון את עניינו מחדש, אך לא העניק לו רישיון.

פסק הדין העלה את השאלה האם הערכת מוסד לימודים צריכה להכריע תמיד את עניינו של כל בוגר. רפורמת יציב, שנולדה בעקבות תלונות על חוסר ניסיון קליני של סטז'רים מחו"ל, קבעה ב-2019 כי לימודים יוכרו רק אם נערכו במדינות OECD או במוסדות בעלי אקרדיטציה מוכרת, עם הכשרה קלינית מתאימה. מטרת הרפורמה הייתה גם למנוע מישראלים להירשם למוסדות ללא הכשרה ראויה.

הכותב, המייצג בוגרי רפואה מחו"ל, סבור כי הרפורמה נחוצה אך מצביע על חוסר במסלול ברור לבוגרים שיכולים להוכיח הכשרה טובה יותר מזו שמיוחסת למוסדם. קיים מנגנון חריג בחוזר משרד הבריאות המאפשר הכרה במוסד שאינו עומד בתנאים, אך הוא מכוון בעיקר למוסד ולא לבוגר באופן פרטני. הכותב מציע לבנות מסלול חריג ותובעני, שיכלול בדיקה קלינית מעשית והתנסות מפוקחת בישראל, למי שיציג ראיות חיצוניות ומוצקות להכשרתו, כגון הכשרה קלינית נוספת, רישיון זר ממדינה אמינה, או ניסיון קליני מתועד.

הכותב מדגיש כי מסלול כזה צריך להיות קשה יותר מהרגיל, כדי למנוע הרשמה למוסדות חלשים מתוך הנחה שניתן לתקן את הבעיה אחר כך. הוא מציין כי מחסור ברופאים, הצפוי להחמיר בעקבות הרפורמה לפי הערכת בנק ישראל, אינו סיבה להנמיך את הרף המקצועי. הרפורמה צפויה להפחית את מספר הרופאים החדשים בכ-400 עד 600 בשנה החל מ-2026, במיוחד בפריפריה, אך הדבר מחייב היערכות ולא פשרה על איכות הטיפול.