כך החליש נתניהו את משרד החוץ

משרד החוץ הישראלי נחלש באופן שיטתי במהלך 15 השנים האחרונות, כתוצאה מהחלטות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בין מאי 2015 לפברואר 2019, נתניהו החזיק בתיק החוץ בעצמו ולא מינה שר ייעודי, מה שהותיר את המשרד חלש, ללא הובלה מדינית. מחקר של מכון מיתווים ודוח מבקר המדינה מ-2020 תיעדו כי בתקופה זו תקציב משרד החוץ ירד ב-14%, בעוד תקציב המדינה הכולל עלה ב-25%, פער של 39% לרעת המשרד.

גם לאחר שנתניהו סיים לכהן כשר חוץ, השרים שכיהנו אחריו, ישראל כץ, גבי אשכנזי, יאיר לפיד, אלי כהן, וישראל כץ שוב, לא הצליחו לשקם את המשרד. כהונותיהם היו קצרות ורבות מהן היו חלק מהסכמי רוטציה או חבילות מינויים פוליטיים, מה שמנע רציפות ניהולית וגיבוש אסטרטגיה מדינית ארוכת טווח. דוחות מבקר המדינה המשיכו לתעד כשלים מבניים, כולל קשיים בטיפול באזרחים במצוקה בחו"ל, ליקויים באימות מסמכים והנפקת אישורי אפוסטיל, ופערים טכנולוגיים חמורים במערכות המחשוב ושמירה על מידע רגיש, שהפכו את המשרד ליעד לתקיפות סייבר.

הכשלים המבניים והשחיקה בסמכויות המשרד, שהחלו תחת כהונתו של נתניהו כשר חוץ, לא תוקנו גם תחת השרים שבאו אחריו. דוח מבקר המדינה מ-2020 ציין כי 35 גופי ממשלה שונים "נגסו" בסמכויות משרד החוץ, כאשר תקציב מערך החוץ הכולל עמד על 3.2 מיליארד שקל ב-2019, לעומת 1.4 מיליארד שקל שהוקצו למשרד החוץ עצמו. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ עפר שלח, קבע ב-2020 כי שר החוץ מודר מרוב מהלכי החוץ המרכזיים של ישראל. התמונה הכוללת היא של משרד שהוחלש באופן שיטתי, איבד מסמכויותיו, מתקציבו וממעמדו מול גופים אחרים ומול לשכת ראש הממשלה.