מדוע הפלגים הפלסטינים הסכימו לדחיית הבחירות?

הפוליטיקאי הפלסטיני, קדורה פארס, הביע חוסר הפתעה מההחלטה לדחות את הבחירות המחוקקות, וציין כי רוב הפלגים המרכזיים לא היו מעוניינים בקיומן, למרות המורכבויות המציאותיות בעזה, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. לדבריו, הפלגים, שלא הצליחו להגיע להסכמות בנושאים רבים במשך כעשרים שנה, הסכימו הפעם לדחיית הבחירות במקום לאפשר לעם הפלסטיני לבחור את נציגיו ולחדש את הלגיטימיות של המערכת הפוליטית. פארס מתח ביקורת על הסתירה בין השיח הפוליטי של הפלגים, המדגיש דמוקרטיה וחירות, לבין התנהלותם בפועל מול התמודדות בחירות, ודמה את עמדתם לסטודנט שלא נערך למבחן וחושש לגשת אליו. הוא הוסיף כי החלטת הדחייה הייתה הסכמית, וכי הנשיא מחמוד עבאס לא רצה לשאת באחריות לבדו להחלטה שעלולה להיתקל בסירוב עממי, ולכן הוטלה האחריות על כלל הפלגים שהסכימו להצעה. פארס הדגיש כי הנסיבות הקשות אינן מחייבות דחייה כאופציה יחידה, וכי ועדת הבחירות המרכזית נערכה להתמודדות עם מכשולים טכניים ולוגיסטיים בעזה ובמזרח ירושלים. הוא ציין כי הוכנו המסמכים הדרושים בעזה, וכי תושבי מזרח ירושלים יכלו להירשם ולהצביע במרכזי הצבעה שונים. אחד האתגרים המרכזיים בעזה היה הבטחת אבטחת הקלפיות, ופארס סבר כי דיאלוג עם חמאס יכול היה להוביל לפתרון, אך הדיאלוג התמקד בדחייה במקום בסידורים הדרושים לקיום הבחירות. מנגד, ציין פארס כי פעולות הממשלה הישראלית היוו סיכון ממשי לתהליך הבחירות, שכן יכלה לסגור קלפיות או להפריע להצבעה. הוא הוסיף כי היעדר ערבויות בינלאומיות נגד הפרעות ישראליות היווה אתגר, אך הדגיש כי הדבר לא הפך את ההיערכות להתמודדות עם האפשרות לבלתי אפשרית. בנוגע לעמדה האירופית, ציין פארס כי ביקורת צרפתית על הדחייה עשויה להוביל לבחינה מחדש של המועד המוצהר, ואף להקדמתו בעקבות דיונים עתידיים. הוא הזהיר כי הדחייה אינה מבטלת את הצורך בבחירות, וכי הפלגים ימצאו עצמם מולן במוקדם או במאוחר. לדבריו, תרבות ההסכמות הפלגיות התבססה יותר מכל תרבות ההתמודדות הסדירה בקלפי. פארס הדגיש כי קיום הבחירות היה יכול לאפשר לפלסטינים להשיב לעצמם חלק מכוחם הפוליטי, ולפתוח מסלול לחיזוק המערכת הפוליטית ופיתוח חזון חדש להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים.