צעד חריג: ביהמ"ש הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לאזרח אמריקני

בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהחלטת השופט יעקב שקד, אישר צו עיכוב יציאה מהארץ נגד גיא יוסף, אזרח אמריקני ותושב חוץ, בעקבות תביעה אזרחית שהגיש נגדו בנק מזרחי-טפחות. הבנק תובע מיוסף 8.6 מיליון שקל בטענה ששימש ערב לחובות חברת "יהלומי עובדיה", אשר לא עמדה בהתחייבויותיה.

בשנת 2019 הושג הסדר חוב בין הבנק ליוסף ומשפחתו, שכלל שעבוד נכסים והתחייבות לתשלום של 2 מיליון שקל, בנוסף למיליון דולר ממימוש נכס בברוקלין, ניו יורק. לטענת הבנק, יוסף מכר את הנכס ב-1.4 מיליון דולר מבלי ליידע את הבנק או להעביר לו את התמורה, מה שמעלה חשש שיבריח את הכספים ויכביד על ביצוע פסק דין עתידי.

יוסף ערער על צו העיכוב, בטענה שהוא תושב ארה"ב עשרות שנים, הגיע לישראל לבקר את אביו החולה, וכי הצו פוגע בו ללא צורך. הוא טען שכבר שילם 2 מיליון שקל וההליכים טרם הסתיימו. הרשמת עדית קצבוי דחתה את בקשתו, אך אפשרה לבטל את הצו אם יפקיד 500,000 שקל כערובה.

השופט שקד דחה את ערעורו של יוסף, וקבע כי עיכוב יציאה מהארץ הוא סעד קיצוני הפוגע בחופש התנועה, אך מוצדק כאשר קיים חשש ממשי לסיכול הליך שיפוטי או מניעת ביצוע פסק דין. הוא ציין כי יוסף לכאורה הפר את הסדר החוב בכך שמכר את הנכס ולא העביר את התמורה לבנק, מה שמונע את סיווג התביעה כתביעת סרק. יוסף הודה שקיבל 675,000 דולר ולא העבירם לבנק, מה שמהווה הפרה יסודית של ההסכם.

שקד הוסיף כי יוסף אינו טוען שיש לו נכסים בישראל, לא מסר מה עלה בגורל הכסף, וטענותיו לניכויים עתידיים אינן קשורות לעסקת המגרש. הוא אף ציטט את יוסף שאמר "זה הכסף שלי, לא של הבנק", וקבע כי אמירה זו מעידה על חוסר הפנמה של ההתחייבויות ועל חשש ממשי להברחת נכסים. לאור הכספים שכבר קיבל, יוסף יכול לעמוד בתנאי הערובה. יוסף חויב בהוצאות משפט בסך 20,000 שקל.