היעדר ליבה פוגע בילדים החרדים

בשנת הלימודים תשפ"ד, 85% מהבנים החרדים בגילי חטיבת הביניים והתיכון למדו בישיבות קטנות ללא לימודי ליבה. כתוצאה מכך, רק 6% ממוסדות הבנים החרדיים ספגו קיצוץ תקציבי על אי-עמידה בחובת לימודי הליבה. פער זה בלימודי הליבה מוביל לפגיעה משמעותית בידע ובכישורים של גברים חרדים בוגרים, המתבטאת בשכר נמוך משמעותית (כ-49% משכר גבר לא חרדי ב-2022) ושיעורי תעסוקה נמוכים יותר.

המדינה נושאת באחריות לספק חינוך ראוי לכל ילד, הכולל לימודי ליבה בסיסיים במקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים. למרות חוק חינוך חובה משנת 1949, חלק מבתי הספר החרדיים פטורים מחובת לימודי ליבה, ובאחרים הפיקוח והאכיפה רופפים ביותר. הדבר נובע מחקיקה עקומה וממדיניות של אי-אכיפה מצד משרד החינוך, המעדיף דיאלוג על פני כפייה.

לאורך השנים הוגשו עתירות לבג"ץ בנושא, אך הן נדחו בטענה שיש לכבד את האוטונומיה החינוכית של המגזר החרדי. חוק משנת 2013, שהתנה תקציבים ממשלתיים בלימודי ליבה, בוטל ב-2016. כיום, רק רשתות חינוך חרדיות מסוימות מחויבות בלימודי ליבה, אך גם בהן הפיקוח חלקי.

היעדר לימודי ליבה פוגע לא רק בפרט החרדי, אלא גם בכלכלה הישראלית כולה. הערכות מצביעות על פגיעה של כ-160 מיליארד שקל בתוצר השנתי עד 2050, אם שיעור השתלבות החרדים בכלכלה יישאר כפי שהוא היום. בנוסף, קיים פער משמעותי בלימודי אנגלית בקרב גברים חרדים צעירים, כאשר רק 18% מבני 18-24 למדו אנגלית.

הפערים בלימודי הליבה ניכרים גם בהשכלה גבוהה, כאשר רק 4% מהגברים החרדים בגילאי 25-49 הם בעלי תואר אקדמי. למרות שתואר אקדמי משפר את שיעורי התעסוקה, השכר הממוצע של גברים חרדים בעלי תואר עלה בעשור האחרון בכ-4% בלבד, לעומת כ-38% אצל גברים יהודים שאינם חרדים בעלי תואר.