בנק ישראל מזהיר: הדיגיטציה עלולה לפגוע באוכלוסיות מסוימות

בנק ישראל מזהיר מפני מגמה מדאיגה בתחום התשלומים: למרות הגידול המהיר בפופולריות של ארנקים דיגיטליים, רוב אזרחי ישראל עדיין מעדיפים להשתמש במזומן. במקביל, סך המזומנים במשק הישראלי הגיע לשיא של 134.7 מיליארד שקל.

על פי סקירה של בנק ישראל, שפורסמה על ידי Israelinfo, חלה עלייה דרמטית בשימוש בארנקים דיגיטליים. אם בשנת 2019 רק 5% מהישראלים השתמשו בהם לפחות פעם בשבוע, עד שנת 2025 צפוי הנתון לטפס ל-47%. במקביל, השימוש הקבוע במזומן ירד מ-80% ל-48%.

עם זאת, הארנקים הדיגיטליים מחליפים בעיקר כרטיסים בנקאיים ולא מזומן. כמחצית מהנשאלים דיווחו שהם מוותרים על כרטיס פיזי בזכות הסמארטפון, בעוד שרק רבע מהם משתמשים פחות במזומן.

למרות השינויים בהרגלי התשלום, כמות השטרות והמטבעות במחזור ממשיכה לגדול, ועומדת כעת על כ-6.4% מהתמ"ג. במהלך מגפת הקורונה נרשמה עלייה של 21% בביקוש למזומנים.

כ-70% מהישראלים מתכוונים להמשיך להשתמש במזומן בעתיד, נתון שלא השתנה משמעותית בשנים האחרונות. ההעדפה למזומן משתנה בין קבוצות אוכלוסייה שונות: במגזר הערבי משולמים כ-75% מהרכישות במזומן, בקרב החרדים 29%, ובקרב החילונים 15%. גם רמת ההכנסה משפיעה: במשקי בית דלי אמצעים מזומן מהווה 57% מההוצאות, לעומת 14% במשקי בית עשירים.

מזומן פופולרי גם ברכישות קטנות: 63% מהעסקאות עד 10 שקלים משולמות במזומן, וכמחצית מהרכישות עד 50 שקלים. סיבות מרכזיות להמשך השימוש במזומן הן הרצון לשלוט בהוצאות (40% מהנשאלים) והתחושה שיש צורך במזומן למקרה של כשלים טכנולוגיים, מתקפות סייבר (70%) או איום מלחמה ומשבר כלכלי (41%).

בנק ישראל מזהיר כי המשך הדיגיטציה עלול לפגוע באוכלוסיות מסוימות. אם השימוש במזומן ימשיך לרדת, יהפוך פחות רווחי עבור בנקים ומפעילים פרטיים לתחזק את התשתית. הדבר עלול להוביל לצמצום מספר הכספומטים ולהתייקרות העמלות. כיום, מתוך כ-9,150 כספומטים בישראל, רק כ-2,600 שייכים לבנקים. היתר מנוהלים על ידי גופים פרטיים, שלעיתים גובים עמלות גבוהות יותר ואינם מאפשרים הפקדת מזומנים. האוכלוסיות הפגיעות ביותר עלולות להיות קשישים, משפחות מעוטות יכולת ומי שמעדיפים מזומן מסיבות שונות. הבנק חושש ממצב בו יאלצו אזרחים לעבור לתשלומים דיגיטליים בניגוד לרצונם.