גלגל הצלה או פגיעה בכלכלה? האמת על המזומן בישראל
בנק ישראל, בראשות הנגיד אמיר ירון, מבהיר כי מזומן הוא אמצעי תשלום חיוני לחוסן הכלכלי ולתרחישי חירום, למרות הגידול בשימוש באמצעים דיגיטליים. סקירה של הבנק מראה האטה בקצב גידול המזומן, אך 69% מהישראלים עדיין מעוניינים להשתמש בו. המדיניות היא לאפשר בחירה חופשית, תוך התמודדות עם המתח בין הצורך במזומן לשעת חירום לבין המאבק בהון שחור.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- בנק ישראל מדגיש את חשיבות המזומן לחוסן הכלכלי ולתרחישי חירום.
- 69% מהישראלים מעוניינים להמשיך להשתמש במזומן כאמצעי תשלום.
- קצב גידול מחזור המזומן בישראל הוא כ-2% בשנה, לעומת 7% בשנים קודמות.
- המזומן מאפשר עסקאות גם ללא זמינות מערכות תשלום דיגיטליות.
- ישנו מתח בין הצורך במזומן לשעת חירום למאבק בהון שחור באמצעות צמצום השימוש בו.
בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, מדגיש את חשיבותו של המזומן ככלי מרכזי לחוסן הכלכלי של המשק, במיוחד על רקע איומי סייבר ופגיעה בתשתיות. למרות הגידול המואץ באמצעי תשלום דיגיטליים, המזומן נותר חיוני לעסקאות גם במצבי חירום בהם מערכות דיגיטליות אינן זמינות.
על פי סקירת בנק ישראל, קצב הגידול של מחזור המזומן בשנים 2024-2025 עומד על כ-2% בשנה, לעומת כ-7% בשנים 2021-2023, מה שמצביע על האטה משמעותית. עם זאת, 69% מהישראלים מעוניינים להמשיך להשתמש במזומן כאמצעי תשלום בשנים הקרובות, בזכות יתרונותיו כמו זמינות פיזית, חיוב מיידי, פשטות ונזילות, ואפשרות להשלים עסקאות ללא תלות בטכנולוגיה.
במצבי חירום כמו הפסקות חשמל ממושכות או מתקפות סייבר, המזומן עשוי לאפשר המשך פעילות כלכלית. בנק ישראל שואף לשמור על זמינות ונגישות המזומן לצד פיתוח אמצעי תשלום דיגיטליים, כדי לאפשר לציבור בחירה חופשית ולשמור על יציבות המשק.
השימוש במזומן עומד בצל דיסוננס ממשלתי: מצד אחד, המדינה מכירה בחשיבותו לשעת חירום, ומצד שני, חוק לצמצום השימוש במזומן נועד להילחם בהון שחור ובהעלמות מס. מתח זה מציב את הצרכן הישראלי בפני מציאות מורכבת, בה המזומן נתפס גם כפגיעה בכלכלה וגם כגלגל הצלה.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
