"כששער הדולר ירד עשיתי מעומק סוריה זום חירום עם בכירי התעשייה"

נתן נהוראי, היועץ הכלכלי של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', משתף בתפקידו המורכב בלשכת השר, הכולל חיבור בין גורמים מקצועיים ופוליטיים, וכן התמודדות עם אתגרים כלכליים בתקופת מלחמה. נהוראי, המכהן במשרד האוצר שמונה שנים, החל כרפרנט חינוך באגף השכר, התקדם לראש מטה הממונה על השכר, וכעת משמש כיועץ הכלכלי. הוא מתאר את תפקידו כ"גורם מקצועי בתוך לשכה פוליטית", ומדגיש את הצורך בהבנה מעמיקה של השטח, כפי שחווה בסיור בעוטף עזה מיד לאחר פרוץ המלחמה.

נהוראי היה מעורב בהובלת רפורמת החלב, גיבוש אסטרטגיה מול אתגרי ההייטק, וכן בבניית מערך ההטבות למילואימניקים. הוא מתאר כיצד סקרים הראו שהמענקים הכספיים למילואימניקים נבלעו בהוצאות השוטפות, ולכן הוקם מועדון "פייטר" ליצירת תחושת הערכה ותגמול מוחשי יותר. הוא מציין כי צמיחת הכלכלה הישראלית בזמן מלחמה נובעת בין היתר מהמסירות של אנשי המילואים.

במהלך המלחמה, נהוראי ריכז את מעטפת המילואים, כולל הטבות ומענקים, ופעל לחיזוק תחושת ההערכה כלפי המשרתים. הוא מתאר את האתגר של ניהול כלכלה בזמן מלחמה, תוך איזון בין הוצאות גדלות לבין הצורך לשמור על אמון השווקים, ומשווה זאת למודל "יוסף במצרים". הוא מציין ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נטה להכריע לטובת ההיבטים המקצועיים גם מול אינטרסים פוליטיים.

נהוראי מתייחס גם למחאה סביב הרפורמה המשפטית והשפעתה על ההייטק, ומתאר שיחות ענייניות שקיים עם בכירי התעשייה. הוא מספר על מקרה בו ערך זום חירום עם ראשי התעשייה בזמן שירות מילואים בסוריה, בעקבות ירידת שער הדולר, שהוביל להקמת תוכנית סיוע לסטארטאפים. הוא מביע אופטימיות לגבי עתיד ההייטק והבינה המלאכותית בישראל, ועל תוכניות להחזרת חוקרים מחו"ל.

בנוסף, נהוראי דן בהשפעת הבינה המלאכותית על תחום החינוך, ומציע לשלב אותה ככלי להתמודדות עם מחסור במורים ולמידה עצמית. הוא מתאר את רפורמת החלב, שנתקלה בהתנגדות אך התקדמה משמעותית, ומציין כי למרות שלא הושלמה, היא הניחה בסיס לשינויים עתידיים. הוא מסביר את ההיגיון מאחורי סבסוד הדלק במצב הנוכחי, כצעד למניעת זעזועים במשק.