עדות מנדלבליט לא תמחק את הראיות בתיקי האלפים

עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופסור אביחי מנדלבליט, במשפט תיקי האלפים, בהם נאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נתפסת כבעלת אופי קרקסי יותר מאשר מהותי, וצפויה להישאר הערת שוליים בראיות הכוללות. העדות, שהחלה ביום ראשון ותימשך בשבוע הבא, אינה צפויה לסייע לנתניהו להפריך את ההאשמות, אך עשויה לשמש בסיס לטענתו בדבר הצורך בביטול האישומים מחמת הגנה מן הצדק.

נתניהו עצמו התייחס לעדות מנדלבליט כאל אירוע בקמפיין בחירות, והופיע לדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים, בניגוד לעבר בו נמנע מלהגיע בשל קשיים ביטחוניים לכאורה. נוכחותם של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר החוץ גדעון סער, לצד הופעתו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, נתפסת כבעלת ניחוח פוליטי וניסיון להלך אימים על מנדלבליט.

החלטת השופטים לאפשר להגנה לזמן את מנדלבליט כעד מטעם הנאשם, והתנגדותה הרפה של הפרקליטות, מהווים תקדים חמור, שכן הדבר עלול ליצור נורמה שלפיה ההגנה יכולה לזמן עדי תביעה, ולהיפך. נראה כי אלמלא היה מדובר במשפטו של ראש הממשלה, בית המשפט היה נוהג במשנה זהירות רבה יותר.

עדות מנדלבליט עשויה להיות רלוונטית לשני היבטים עיקריים: ראשית, טענת "הגנה מן הצדק", לפיה הגשת כתב האישום נוגדת עקרונות של צדק והגינות לאור נסיבות החקירה וההעמדה לדין. למרות תקלות אפשריות בחקירה, נראה כי טענה זו לא תתקבל, שכן נתניהו זכה להטבות רבות עוד לפני פתיחת המשפט.

שנית, עדותו עשויה לסייע בטענה בדבר אי-תקינות הגשת כתב האישום, שכן נטען כי מנדלבליט לא אישר כדין את פתיחת החקירה הפלילית נגדו. טענה זו נדחתה בעבר על ידי השופטים, אשר קבעו כי מדובר בפגם פרוצדורלי שאינו יורד לשורשו של עניין, אם כי ייתכן שישקלו זאת מחדש לאחר שמיעת הראיות.