לקראת הבחירות: חשש לירידה בתמיכה במפלגות הערביות

לקראת הבחירות הקרבות, נראה כי המפלגות הערביות בישראל מתמודדות עם סימנים מדאיגים בנוגע לשיעורי ההצבעה הצפויים בקרב הציבור הערבי. בעוד שהבחירות נחשבות לגורליות עבור הציבור היהודי, עבור הציבור הערבי הן מהוות מאבק על עצם ההשתתפות במשחק הפוליטי, במיוחד כאשר הרשימה המשותפת מתנגדת להיות "כיסוי" לממשלה עתידית תחת תחושת תת-ייצוג.

קיים חשש כי אם שיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי לא יגיע ל-70%, הדבר עלול למנוע ממפלגות ימין מסוימות לעבור את אחוז החסימה (3.25%). ראשי המפלגות הערביות טרם הציגו קמפיינים ויזואליים או מסרים טקסטואליים משמעותיים, בניגוד למפלגות הימין שכבר החלו בקמפיינים אגרסיביים. חוסר אדישות מצד הבוחרים הערבים, המוזנח לכאורה על ידי "דמוקרטיה יהודית", עלול להוביל לירידה בשיעורי ההצבעה, מה שמשרת את מפלגות הימין.

המאמר מעלה חשש כי גזענות משמשת כתירוץ לשלילת זכויותיהם הדמוקרטיות של מפלגות ערביות, כאשר ועדת הבחירות המרכזית, בראשות השופט נועם סולברג, מתערבת באופן חריג. התערבות זו, הכוללת פסילת מועמדים באשמת טרור או הסתה, נתפסת כניסיון למנוע מהמפלגות הערביות ייצוג בכנסת. נראה כי הדרישה להכרה פומבית במדינת הלאום היהודית היא תנאי מקדים להשתתפות פוליטית, ואי-עמידה בה עלולה להוביל ל"עקירת ערבים מאדמתם".

במקביל, נראה כי ישנם סקרים מקצועיים בנוגע לציבור הערבי שאינם זוכים לחשיפה תקשורתית, ואינם מוצגים לציבור, במיוחד לצעירים, המהווים קבוצת מפתח בבחירות. ראש האופוזיציה בנימין נתניהו מוביל קמפיין נגד "השמאל", שמטרתו לפרק את הגוש ולייצר חיכוכים. לעומתו, יאיר גולן פונה לציבור הערבי בשפה עילגת, ובמקביל לקהל דובר העברית, מה שמעיד על מורכבות הזירה הפוליטית.

בנוסף, פעולותיו של נשיא המדינה יצחק הרצוג, כמו קיצור תקופת "מחיקת" הרישום הפלילי של אליאור אזריה, שהורשע בהריגה, נתפסות כצעד ימני קיצוני שעלול לפגוע בערכים מוסריים. המאמר מסכם כי אם הימין הקיצוני יצליח להרכיב ממשלה, הייצוג הערבי בכנסת צפוי להצטמצם, והתקשורת הישראלית ממשיכה להתייחס לציבור הערבי כאל "מספר קבוע" ולא כאל כוח פוליטי משמעותי.