ממפעל לאומי לכלי פוליטי: כשההתיישבות החליפה מחנה | אל"מ מיל' אמיר נוי
מאמר מאת אל"מ במיל' אמיר נוי מתאר את השינוי שעברה ההתיישבות הישראלית מ"מפעל לאומי" ל"כלי פוליטי". לאחר 1967, ההתיישבות ביהודה ושומרון עברה מהקיבוצים לציונות הדתית, והפכה לסמל פוליטי. תוכנית ההתנתקות ב-2005 העלתה שאלות ביטחוניות, וכעת ישנה מגמה של חזרה ליישובים בצפון השומרון, המעוררת ויכוח בין תומכי שיפור ביטחוני למבקרים הרואים בכך נטל.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- ההתיישבות הישראלית עברה מ"מפעל לאומי" ל"כלי פוליטי" המזוהה עם מחנה פוליטי מסוים.
- לאחר 1967, מרכז הכובד של ההתיישבות ביהודה ושומרון עבר מהקיבוצים לציונות הדתית.
- תוכנית ההתנתקות ב-2005 העלתה מחדש את השאלה הביטחונית הקשורה להתיישבות.
- בשנים האחרונות חלה מגמה של חזרה ליישובים בצפון השומרון, המעוררת ויכוח.
- המאמר שואל האם ההתיישבות היא פרויקט פוליטי או חלק מרעיון ציוני רחב.
מאמר מאת אל"מ במיל' אמיר נוי סוקר את השינוי שעברה ההתיישבות הישראלית, מתפיסתה כמפעל לאומי משותף למפעל פוליטי. נוי מסביר כי לאחר מלחמת ששת הימים, מרכז הכובד של ההתיישבות ביהודה ושומרון עבר מהקיבוצים והמושבים של תנועת העבודה אל הציונות הדתית, שהעניקה להתיישבות משמעות חדשה. תהליך זה הפך את ההתיישבות, שבעבר הייתה מזוהה עם מחנה פוליטי אחד, לסמל פוליטי המזוהה עם מחנה אחר, תוך שינוי השיח הציבורי והופעת כינויי גנאי.
המאמר מציין כי הרעיון של התיישבות באזורים אלו לא נולד בגוש אמונים או בימין, אלא היה חלק מתפיסות ביטחוניות ואסטרטגיות של תוכניות כמו תוכנית אלון ומסמך גלילי. עם זאת, ככל שהציונות הדתית הפכה לכוח המרכזי בהתיישבות, השפה השתנתה מ"בניין הארץ" ל"מפעל ההתנחלויות".
נקודת מפנה משמעותית נוספת הייתה תוכנית ההתנתקות ב-2005, שכללה פינוי של ארבעה יישובים בצפון השומרון. פינוי זה העלה מחדש את השאלה האם ניתן להפריד בין ההתיישבות לבין הביטחון במרחב. בשנים שלאחר מכן, התבססו תשתיות טרור באזור, מה שהוביל למבצעים צבאיים נרחבים ולקשר שנטען בין הנסיגה להתעצמות ארגוני הטרור.
בשנים האחרונות (2023-2026), חלה תפנית נוספת כאשר בוטלו הגבלות משפטיות על חזרה ליישובים בגנים, כדים ושא-נור, והתקבלו החלטות להקמתם מחדש. תומכי המהלך טוענים כי הוא משפר את הביטחון, בעוד מבקרים רואים בו נטל אבטחתי. נוי מסכם כי ההתיישבות, שהחלה כמפעל ציוני משותף, הפכה לסמל פוליטי, פונתה בחלקה, וכעת חוזרת לשיח האסטרטגי מתוך המציאות הביטחונית שנוצרה, ושואל האם היא עדיין פרויקט פוליטי או פרק ברעיון הציוני הרחב.
מוזכרים