לסגור את ברז אישורי התושבות לפלסטינים בנגב

בשנת 2026, השב"כ עצר 72 תושבים מהנגב והדרום בחשד לעבירות ביטחוניות, כאשר נגד 50 מהם כבר הוגשו כתבי אישום. נתונים אלו פורסמו לאחרונה, ככל הנראה בעקבות דיווח של ראש הארגון, דוד זיני, לשרי הקבינט. מבקר המדינה, בדו"ח על היבטי המשילות בנגב, ציין כי אחד מכל חמישה בדואים באזור בעל זיקה פלסטינית, הנובעת מנישואים, שהייה בלתי חוקית וחולשת אכיפה. תופעה זו, הכוללת עשרות אלפי בני נוער, מהווה לטענת גורמי הביטחון איום אסטרטגי על ישראל, המוביל להזדהות ומעורבות באירועי אלימות וטרור.

לפני כ-20 שנה, ראש הממשלה דאז אריאל שרון, יחד עם ראש השב"כ אבי דיכטר והמזכיר הצבאי יואב גלנט, דנו בתופעת אישורי התושבות לפלסטינים במסגרת איחוד משפחות. שרון הורה לפעול לבלום את התופעה, מה שהוביל לתיקון "חוק האזרחות והכניסה לישראל" בשנת 2003, אשר הגביל הענקת מעמד תושבות לפלסטינים שנישאו לבדואים, תוך הסתמכות על טיעון ביטחוני בשל מעורבותם הגבוהה בטרור.

למרות ששופטי בג"ץ דחו עתירות נגד החוק וקבעו כי הוא מידתי, עם השנים התרחבו "חורי המסננת" והמספרים עלו. הדבר יצר מסלול למימוש "זכות השיבה" בפועל, המשפיע על הדמוגרפיה והביטחון. רבים מבעלי ה"אחמ"שים" (דור שני ושלישי של פלסטינים בעלי מעמד בישראל) שומרים על קשר עם אזורי מוצאם, מושפעים מהמתרחש שם ומעלים את הסיכון למעורבות בטרור, חבלה וריגול, במיוחד לאור הנגישות לנשק ולמערכות ישראליות.

מבקר המדינה התריע גם על סכנות הנובעות מקרבה יתרה של אוכלוסייה בדואית לבסיס חיל האוויר בנבטים, הכוללת עלייה באירועי ירי. התמודדות יעילה דורשת מאמץ לאומי מערכתי, אך עד שזה יקרה, גופי המערכת פועלים בעיקר מול סכנות מיידיות. הכותב, ראש מכון משגב לביטחון לאומי, מדגיש כי ללא סגירת ברז אישורי התושבות, לא ניתן יהיה להדביק את התפתחות התופעה, וקורא להתערבות אישית של ראש הממשלה בנושא, שטרם עבר את השינוי המתחייב בעקבות אירועי 7 באוקטובר.