פצצה מתקתקת: כל עוד זה יימשך הבעיה בנגב רק תחמיר

בשנת 2026, השב"כ עצר 72 תושבי נגב ודרום בחשד לעבירות ביטחוניות, וכתבי אישום הוגשו נגד 50 מהם. נתונים אלו פורסמו לאחרונה, ככל הנראה בעקבות דיווח של ראש הארגון, דוד זיני, לקבינט. מבקר המדינה, בדו"ח מאפריל האחרון, ציין כי אחד מכל חמישה בדואים בנגב מחזיק בזיקה פלסטינית, הנובעת מנישואים עם פלסטינים, שהות בלתי חוקית של פלסטינים באזור, וחולשת אכיפה. תופעה זו משפיעה על עשרות אלפי בני נוער בדואים ומייצרת איום אסטרטגי על ישראל, בשל היעדר זיקה ישראלית וחולשת המשילות.

לפני כ-20 שנה, ראש הממשלה דאז אריאל שרון, יחד עם ראש השב"כ אבי דיכטר והמזכיר הצבאי יואב גלנט, דנו בתופעת אישורי התושבות לפלסטינים במסגרת איחוד משפחות. שרון הורה לבלום את התופעה, מה שהוביל לתיקון "חוק האזרחות והכניסה לישראל" בשנת 2003, שהגביל הענקת מעמד תושבות קבע לפלסטינים שנישאו לפלסטינים, תוך הסתמכות על טיעונים ביטחוניים. השופט אשר גרוניס קבע כי פגיעת החוק בזכויות חוקתיות היא מידתית, באומרו "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית".

עם השנים, חל ריכוך בהגבלות החוק, מה שהוביל לעלייה במספר האישורים והיווה למעשה "זכות שיבה" דמוגרפית וביטחונית. רבים מהמחזיקים בתושבות שומרים על קשר עם אזורי מוצאם, ומושפעים מהמתרחש שם, מה שמעצים את הבעיה. הנגישות לנשק ולמערכות ישראליות יוצרת פיתויים לטרור וריגול. מבקר המדינה התריע על סכנות הנובעות מקרבת אוכלוסייה בדואית לבסיס חיל האוויר בנבטים, כולל ירי על מטוסים.

התמודדות יעילה עם אתגרי המשילות, הפשיעה והביטחון במגזר הבדואי דורשת מאמץ לאומי מערכתי. עד אז, כל גוף פועל בתחומו. ראש מכון משגב לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, כיהן כראש המל"ל בשנים 2017-2021, מדגיש כי ללא סגירת "ברז האחמ"שים" (אישורי תושבות לפלסטינים), לא ניתן יהיה להתמודד עם התופעה. אירועי ה-7 באוקטובר לא הביאו לשינוי הנדרש בנושא זה.