עשור אבוד להשכלה הגבוהה בישראל: האקדמיה משלמת את מחיר המלחמה וההזנחה הממשלתית
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
מצב ההשכלה הגבוהה בישראל קשה, עם קיפאון בשיעור בעלי תארים אקדמיים לעומת עלייה במדינות ה־OECD, וגידול במספר הצעירים שאינו תואם את גידול מספר הסטודנטים. ההוצאה הממשלתית לסטודנט נמוכה משמעותית מהממוצע. המלחמה גרמה לדחיית לימודים או נשירה של עשרות אחוזים מהסטודנטים, והחרם האקדמי על ישראל גובר ללא תגובה ממשלתית מספקת.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- שיעור הצעירים עם השכלה אקדמית בישראל קפוא על 46% מאז 2015, בעוד ממוצע ה־OECD עלה ל־49%.
- ההוצאה הממשלתית לסטודנט בישראל ב־2023 עמדה על 7,885 דולר, פחות מחצי מהממוצע ב־OECD.
- 35.9% מהצעירים דחו או ויתרו על לימודיהם האקדמיים בעקבות המלחמה.
- 42.2% מהסטודנטים הפסיקו זמנית או פרשו מלימודיהם עקב המלחמה.
- החרם האקדמי על ישראל גובר, ומדינות במפרץ ובמזרח הרחוק מתחזקות באקדמיה.
מצב ההשכלה הגבוהה בישראל קשה ביותר, לאחר שנים של הזנחה ממשלתית ושלוש שנות מלחמה, כך עולה מנתונים שפורסמו לאחרונה. האקדמיה סובלת מבעיית יחסי ציבור, כאשר הציבור אינו מודע לכך שמדובר באחד המוסדות הטובים בעולם ובנכס אסטרטגי. כתוצאה מכך, הנזקים שנגרמו לה אינם זוכים לתשומת לב ציבורית, וקיים חשש שלא יהיו בראש סדר העדיפויות גם בממשלה עתידית.
נתונים משנתון החינוך של ה־OECD מראים ששיעור הצעירים (25-34) עם השכלה אקדמית בישראל עמד על כ־46% בין 2015 ל־2025, ללא שינוי. לעומת זאת, ממוצע ה־OECD עלה מ־42% ל־49%, מה שמשמעו שישראל ירדה ממיקום גבוה מהמדינות המפותחות למיקום נמוך מהן משמעותית.
בנוסף, מספר הצעירים בישראל גדל פי שלושה מגידול מספר הסטודנטים בשש השנים האחרונות (12.1% לעומת 4.3%). ההוצאה הממשלתית לסטודנט בישראל ב־2023 עמדה על 7,885 דולר, פחות מחצי מהממוצע ב־OECD (16,405 דולר), מה שממקם את ישראל במקום חמישי מהסוף.
המלחמה אף היא משפיעה קשות על הסטודנטים. דו"ח של מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל חושף כי 35.9% מהצעירים דחו או ויתרו על לימודיהם בעקבות המלחמה, ו־42.2% מהסטודנטים שכבר החלו ללמוד הפסיקו זמנית או פרשו ממנה. במקביל, החרם האקדמי על ישראל גובר, והממשלה כמעט ולא פעלה נגדו. מדינות במפרץ ובמזרח הרחוק משקיעות רבות באקדמיה ומעקפות את המוסדות הישראליים בדירוגים בינלאומיים. נדרשת ממשלה ושר חינוך שיראו באקדמיה השקעה בתשתית כלכלית חיונית, שכן תיקון הנזקים שנגרמו עלול להיות קשה מאוד, ואף בלתי אפשרי לאחר קדנציה נוספת.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
