למרות הגידול באוכלוסיית הצעירים, מערכת ההשכלה הגבוהה ממשיכה לגדול בקצב מתון

לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז, נתונים חדשים של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מצביעים על גידול מתון במערכת ההשכלה הגבוהה, למרות גידול באוכלוסיית הצעירים. השנה צפוי גידול של 2.1% בלבד במספר הסטודנטים, לעומת 2.8% בשנה שעברה, כך שישראלים ילמדו כ-350,900 סטודנטים ב-57 מוסדות.

המגמה של השנים האחרונות נמשכת, עם מעבר של סטודנטים מהאוניברסיטאות למכללות הלא-מתוקצבות, שבהן נרשמה עלייה של 9.7% לעומת 1% באוניברסיטאות. הגידול העיקרי נרשם בחוגים לתואר ראשון בחינוך, משפטים, מדעי החברה ומדעי הרוח. לעומת זאת, נרשמה ירידה בלימודי מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה, בעוד שלימודי הנדסה נותרו יציבים.

בעקבות התפתחויות בבינה מלאכותית (AI), נפתחו השנה שש תוכניות חדשות לתואר ראשון בתחום, בהן צפויים ללמוד כ-800 סטודנטים. הביקוש גבוה במיוחד למקצועות הבריאות, רפואה, רפואת שיניים, אדריכלות והנדסה. למרות ירידה במדעי המחשב, ישנה עלייה במקצועות הנדסיים אחרים, מה שמצביע על המשך ביקוש ללימודים טכנולוגיים אך עם שינויים בדפוסים.

מדעי החברה הם עדיין תחום הלימוד הגדול ביותר לתואר ראשון (17.4%), ואחריהם הנדסה (17.3%). סגן יושב ראש המל"ג, פרופ' דודי שוורץ, הדגיש את גישת המל"ג המעניקה אוטונומיה למוסדות, מסירה חסמים ומקדמת יוזמה. הוא ציין יוזמות כמו מסלול דוקטורט מקצועי-יישומי, לימודים מרחוק בשפות שונות, הענקת סמכות למכללות להעניק דרגת פרופסור, ופיתוח תוכנית "הסמסטר האקדמי הראשון" בתיכון. אתגרים עתידיים כוללים קידום מחקר והטמעת AI בהוראה, והעברת אחריות להערכת איכות למוסדות עצמם.

בנוסף, המל"ג אישר את פתיחת לימודי הרפואה באוניברסיטת אריאל וקבע כי אוניברסיטאות לא יוכלו לקדם מאבקים פוליטיים.