שומן בטני עלול להאיץ הזדקנות המוח, מצאו חוקרים ישראלים
תורגם ותומצת מתוך Cursorinfo על ידי baba
חוקרים ישראלים מאוניברסיטת בן-גוריון מצאו קשר בין שומן בטני ויסצרלי לבין הזדקנות מואצת של המוח וירידה קוגניטיבית. המחקר, שפורסם ב-Nature Communications, עקב אחר 533 משתתפים במשך שנים וגילה כי הצטברות שומן פנימי קשורה לתוצאות נמוכות במבחני זיכרון וחשיבה. הפחתת שומן זה נמצאה קשורה לשימור טוב יותר של המוח. החוקרים משערים כי חילוף חומרים של גלוקוז עשוי להיות המנגנון המתווך, אך מדגישים כי לא הוכח קשר סיבתי ישיר.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- שומן בטני ויסצרלי קשור להזדקנות מואצת של המוח וירידה קוגניטיבית, לפי מחקר ישראלי.
- המחקר עקב אחר 533 משתתפים במשך 5-16 שנים והשתמש ב-MRI ובדיקות קוגניטיביות.
- הפחתת שומן ויסצרלי נמצאה קשורה לשימור טוב יותר של נפח המוח וחומר אפור.
- חילוף חומרים של גלוקוז עשוי להיות המנגנון המתווך לקשר זה.
- החוקרים מזהירים כי לא הוכח קשר סיבתי ישיר וכי המדגם כלל בעיקר גברים.
- הערכת שומן ויסצרלי דורשת בדיקות מיוחדות כמו MRI, לא משקל או היקף מותניים.
מחקר בינלאומי חדש, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצא קשר בין הצטברות שומן ויסצרלי (השומן העוטף איברים פנימיים) באזור הבטן לבין ירידה קוגניטיבית והזדקנות מואצת של המוח. המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications, בחן את ההשפעה ארוכת הטווח של מצבורי שומן על תפקוד המוח.
החוקרים ניתחו נתונים מארבעה פרויקטים גדולים שעקבו אחר תזונה ואורח חיים של 533 משתתפים, בגיל ממוצע של 61, במשך 5 עד 16 שנים. באמצעות בדיקות MRI, הוערך מצב המוח וכמות השומן הבטני, ובנוסף נערכו מבחנים קוגניטיביים לזיכרון ותשומת לב. נמצא כי הצטברות ממושכת של שומן ויסצרלי קשורה לתוצאות נמוכות יותר במבחני זיכרון וחשיבה, בעוד שלא נמצא קשר דומה לשומן תת-עורי.
מעניין לציין כי קבוצת משתתפים שהצליחה להפחית משמעותית את השומן הפנימי באמצעות שינויים באורח החיים, הראתה שימור טוב יותר של נפח המוח והחומר האפור לאורך זמן, גם לאחר התחשבות בירידה במשקל הכללי. ממצאים נוספים הצביעו על כך שאצל אנשים עם פחות שומן ויסצרלי, תהליכי אטרופיה (ניוון) של המוח התפתחו לאט יותר.
החוקרים משערים כי מנגנון אפשרי לקשר זה קשור לחילוף חומרים של גלוקוז. שיפור בשליטה על רמות הסוכר בדם נמצא קשור יותר לשינויים חיוביים ברקמת המוח מאשר מדדי דלקת או שומנים בדם. עם זאת, החוקרים מדגישים כי המחקר אינו מוכיח קשר סיבתי ישיר, וכי יש לקחת בחשבון שהמדגם כלל בעיקר גברים.
עוד צוין כי שיטות מדידה שגרתיות כמו משקל או היקף מותניים אינן מספיקות להערכה מדויקת של כמות השומן הוויסצרלי, ונדרשות בדיקות מיוחדות כמו MRI.