צה"ל מרחיב את "הקו הצהוב" בעזה: שינוי דוקטרינת הביטחון של ישראל
תורגם ותומצת מתוך Vesty על ידי baba
צה"ל קידם את "הקו הצהוב" בעשרות מטרים לעומק רצועת עזה, ושולט כעת בכ-64% משטחה, שלוש שנים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. שינוי זה משקף דוקטרינת הגנה חדשה, המתמקדת ביצירת מרחב מבוקר מחוץ לגבולות, במקום הגנה על הגבול בלבד. הגישה החדשה דורשת פריסה נרחבת של כוחות ומלווה במחיר בינלאומי, כולל לחץ אמריקאי לנסיגה מלבנון וחששות במדינות ערב.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- צה"ל שולט בכ-64% משטח רצועת עזה, לאחר קידום "הקו הצהוב" לעומק השטח.
- הדוקטרינה הביטחונית החדשה של ישראל מתמקדת ביצירת מרחב מבוקר מחוץ לגבולות הרצועה.
- השינוי נועד לאפשר זיהוי, עצירה ותקיפה של איומים עוד לפני הגעתם לגבול.
- הגישה החדשה דורשת פריסה נרחבת יותר של כוחות צה"ל וגיוס מילואים.
- החזקת השטחים מעוררת דאגה בינלאומית, כולל לחץ אמריקאי וחששות במדינות ערב.
כוחות צה"ל בתוך רצועת עזה קידמו את "הקו הצהוב" בעשרות מטרים לעומק השטח, כך מדווחים כלי תקשורת ברצועה. נכון ל-11 באוקטובר, כשלוש שנים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, צה"ל שולט בכ-64% משטח הרצועה באמצעות פריסה נרחבת של שתי דיוויזיות וכ-30 מוצבים צבאיים. גורמים במערכת הביטחון הישראלית הדגישו כי בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והכשל הביטחוני, עקרונות בניית קווי ההגנה שונו מהיסוד.
קידום "הקו הצהוב" מעניק לצה"ל מספר יתרונות תפעוליים. הוא מאפשר שליטה טובה יותר באזורים בהם מתגלה פעילות של חמאס או כוונות לביצוע פיגועים. "גם אם חמאס ינסה משהו, הוא ייתקל בכוחות צה"ל המוצבים בחזית. ההגנה שלנו מתחילה עכשיו לא בשערי הגבול, אלא בעומק השטח", הסביר גורם ביטחוני בכיר.
לאחר ה-7 באוקטובר, תפיסת ההגנה הפעילה של צה"ל, בעיקר ברצועת עזה, סוריה ולבנון, כוללת תפיסת שטח והחזקתו. הגישה החדשה שואפת לאתר, לעצור ולתקוף את האויב עוד לפני שהוא מגיע לגבול, בניגוד לדוקטרינה שקדמה לאירועים, שהתבססה בעיקר על מודיעין ועליונות טכנולוגית. אירועי ה-7 באוקטובר הוכיחו את מגבלות הגישה הזו, והצבא נערך מחדש ללחימה בשטח.
כעת, צה"ל עובר מתפיסת הגנת גבולות לתפיסת יצירת מרחב מבוקר מחוץ לגבולות הרצועה. הכוחות מחזיקים בצירי תנועה מרכזיים, משתמשים בבסיסים ומוצבים, וממשיכים לחשוף ולהשמיד תשתיות תת-קרקעיות. גישה זו שונה מהותית מהתפיסה הקודמת, שבה הכוחות היו נכנסים לרצועה רק בעת הצורך.
השאלה המרכזית כעת היא לא רק איזה שטח ניתן לשלוט בו, אלא גם כמה זמן ניתן להחזיק בו, באיזה מחיר ובכמה כוח אדם. טקטיקה דומה מיושמת גם בגבולות לבנון וסוריה, במטרה ליצור עומק הגנה ונוכחות צבאית קבועה, מעין אזור חיץ בעומק של כעשרה קילומטרים.
יישום התפיסה החדשה דורש פריסה נרחבת יותר של כוחות. מאז תחילת המלחמה גויסו כ-40 אלף חיירי מילואים, הוגדלו כוחות הלוחמים, הוארך השירות הסדיר ל-32 חודשים, הוקמו יחידות חדשות והורחבו יכולות המל"טים והמודיעין. עם זאת, החזקת השטחים כרוכה במחיר בינלאומי, כאשר ארה"ב מפעילה לחץ על ישראל לנסיגה מלבנון, והמדינות הערביות חוששות מ"התרחבות טריטוריאלית".
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1אחרים 1
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.