שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר: הצבא כובש, הדרג המדיני מאלתר
תומצת מתוך Zman Yisrael על ידי baba
שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר, ישראל מנהלת מדיניות ביטחונית חדשה המבוססת על רצועות ביטחון מעבר לגבול, בעיקר ברצועת עזה ובדרום לבנון, תוך הריסת יישובים ושינוי דמוגרפי. נוכחות צה"ל בסוריה מעוררת תסיסה בקרב האוכלוסייה המקומית, וקיים חשש מיצירת אויבים חדשים. המדיניות מעלה שאלות לגבי אסטרטגיה ארוכת טווח, והאם המלחמה הפכה למטרה בפני עצמה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ישראל מנהלת מדיניות ביטחונית חדשה המבוססת על רצועות ביטחון מעבר לגבול.
- ברצועת עזה, צה"ל מחזיק בכ-65% מהשטח, תוך הריסת יישובים ודחיקת האוכלוסייה הפלסטינית.
- בדרום לבנון, ישראל מתבססת על קו הליטני כרצועת ביטחון והרסה יישובים צמודי גדר.
- נוכחות צה"ל בסוריה מעוררת תסיסה בקרב האוכלוסייה המקומית וחשש מיצירת אויבים חדשים.
- שר הביטחון הנחה לבנות קו מוצבים בלבנון "לעשרות שנים", אך משמעות הדבר אינה ברורה.
- קיים חשש שהמלחמה הפכה למטרה במקום לאמצעי, ללא אסטרטגיה ברורה מאחורי המהלכים הטקטיים.
שלוש שנים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ישראל עדיין לא השיגה הכרעה צבאית כוללת בחזיתות שנפתחו. ראש הממשלה בנימין נתניהו אימץ מדיניות התקפית חדשה, לפיה הגנה על הגבולות תתבסס על רצועות ביטחון מעבר לגבול, ולא בשטח ישראל, למעט בגבולות עם ירדן ומצרים והגדה המערבית. מדיניות זו מעלה שאלות לגבי כוונתה, האם מדובר בכיבוש קבע או בהחזקה זמנית.
ברצועת עזה, צה"ל מחזיק בכ-65% מהשטח, תוך ביצור קו מוצבים. האוכלוסייה הפלסטינית נדחקה לערים הגדולות ולמחנות המרכז, ושורה של יישובים במזרח הרצועה נהרסו לחלוטין. בלבנון, ישראל מתבססת על קו הליטני כרצועת ביטחון, וכל היישובים הלבנוניים צמודי הגדר נהרסו. שר הביטחון ישראל כץ הנחה לבנות קו מוצבים "לעשרות שנים", אך משמעות הדבר אינה ברורה.
בסוריה, ישראל נוכחת עמוק ברמת הגולן, אך בניגוד ללבנון, היא שולטת גם על אוכלוסייה אזרחית סורית. הדבר מעורר תסיסה בקרב התושבים הסונים, שחלקם נהרגו, נפצעו או נעצרו לאחרונה לאחר שהתקרבו לכוחות צה"ל. ד"ר כרמית ולנסי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי הזהירה כי ישראל "מייצרת לעצמה אויבים חדשים".
השהייה ברצועות הביטחון מעוררת שאלות לגבי אסטרטגיה ארוכת טווח. בלבנון, הממשלה אינה יכולה להסכים לגירוש אזרחים, והמצב עלול להוביל לקיפאון בשיחות המדיניות, מה שמשרת את חזבאללה. בעזה, ישראל נחושה להחזיק ברצועת ביטחון רחבה, אך גיבוי אמריקאי זה צפוי לפוג עם הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2028. קיים צורך להיערך מראש לתוכנית שתענה על הצרכים הישראליים, שכן כל פתרון שייכפה עלול להיות גרוע יותר. השאלה המרכזית היא האם המלחמה הפכה למטרה במקום לאמצעי, והאם ישנה אסטרטגיה ברורה מאחורי המהלכים הטקטיים.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
