דובאי סוחרת ביהלומים ב-42 מיליארד דולר - ישראל מורידה מס כדי להציל את הענף

דובאי סיימה את שנת 2025 עם שיא היסטורי בסחר יהלומים, בהיקף של 41.8 מיליארד דולר, גידול של 17% לעומת השנה הקודמת. זאת, בעוד שבבירת היהלומים האירופית, אנטוורפן, נרשמה ירידה של 23% והסחר בה עמד על 19 מיליארד דולר. גם בישראל, שהייתה בעבר מרכז עולמי למסחר וליטוש יהלומים, נמשכת הירידה ביצוא, שהסתכם במחצית הראשונה של 2026 ב-625 מיליון דולר בלבד, ירידה של 21%.

על רקע המצב, רשות המסים ובורסת היהלומים ברמת גן הגיעו להסכם חדש, שיחל לפעול ב-2027 ויסתיים ב-2028. במסגרתו, יוכלו יהלומנים לבחור במסלול מס שבו ההכנסה החייבת תחושב לפי שיעור קבוע מהמחזור, במקום על פי קביעת הרווח השנתית. ההסדר מבטל גם את דרישת ההכנסה המינימלית, במטרה להחזיר חברות יהלומים לישראל, להגדיל את מחזורי המסחר ולייצר פעילות סביב הבורסה.

המהלך מגיע על רקע שינויים גלובליים בענף, ובראשם העלייה החדה בשימוש ביהלומי מעבדה, שהפכו לדומיננטיים בטבעות אירוסין בארה"ב, ומהווים כיום 62% מהן, לעומת 18% ב-2020, בעיקר בשל מחירם הנמוך משמעותית. ירידת המחירים משפיעה על כל שרשרת האספקה, כולל חברות כרייה גדולות כמו דה בירס, שרשמה הפסדים תפעוליים וירידה בהכנסותיה. גם חברות כמו אנגלו אמריקן ביצעו מחיקות ערך של מיליארדי דולרים על השקעתן בדה בירס.

דובאי, לעומת זאת, ממשיכה לצמוח, וסחר היהלומים שלה גדל ב-140% בחמש השנים האחרונות, בין היתר בזכות מיקומה הגיאוגרפי, תשתיות המסחר והלוגיסטיקה שפיתחה, והקלות שניתנו לסוחרים. העיר גם מתרחבת לתחום יהלומי המעבדה, ומהווה מרכז סחר גובר גם בתחום זה. גם בלגיה והודו, מרכזי יהלומים ותיקים, מתמודדות עם שינויים. אנטוורפן מנסה להתאושש מירידה בהיקף הסחר, בין היתר בעקבות סנקציות על רוסיה, בעוד הודו ממשיכה להוביל בליטוש יהלומים, אך גם היא חווה ירידה ביצוא לארה"ב.

ההסדר החדש בישראל מציע מסלול מס אטרקטיבי, אך הצלחתו תלויה ביכולתו להתחרות בתנאים העסקיים והכלכליים שמציעות מדינות אחרות, כמו דובאי, וכן בגורמים נוספים כמו זמינות אשראי ויכולת העברת סחורה מהירה. גם חברות ישראליות המספקות ציוד ושירותים לענף, כמו שרין טכנולוגיות, נפגעות מההאטה, למרות ניסיונותיהן להרחיב פעילות בתחומים חדשים.