התחנה האחרונה? כך הופכות התחנות המרכזיות בישראל ממפגע עירוני למנוע התחדשות

תחנות מרכזיות בישראל, שהיו בעבר חלק אינטגרלי ממרכזי הערים, הופכות בשנים האחרונות למפגע עירוני של עומס, רעש וזיהום. כעת, עם התפתחות מערכות הסעת המונים ומסופים מבוזרים, ערים רבות בוחנות מחדש את הצורך בתחנה מרכזית אחת ואת השימוש בקרקעות המתפנות. פתח תקווה היא דוגמה בולטת לכך: התחנה המרכזית הוותיקה ברחוב אורלוב, שפעלה כ-70 שנה, נסגרת בסוף מאי 2026. במקום להקים תחנה חדשה, העירייה עוברת למערכת תחבורה חכמה ומבוזרת הכוללת את מתחם גיבורי ישראל ומסופים נוספים. שטח התחנה הישנה יפנה מקום לפיתוח עירוני חדש הכולל שימושי פנאי, תרבות ובילוי, לצד מגורים ומסחר. ראש העיר, רמי גרינברג, ציין כי המתחם החדש יהפוך למוקד בילוי ופנאי ויקדם התחדשות עירונית. הנגישות התחבורתית באזור נשמרת בזכות קו הרכבת הקלה האדום, ובמקביל מקודמים פרויקטים למגורים, מסחר ותעסוקה במתחם "משולש אורלוב". אלעד חג׳ג׳, מנכ"ל קבוצת חג'ג'-צים, הדגיש את השינוי המשמעותי במרכז העיר ואת הפוטנציאל למשיכת אוכלוסייה חדשה ומשקיעים. ישראל יעקב, מייסד משרד ישראל יעקב שמאות מקרקעין, הוסיף כי פינוי התחנה יסיר מפגעים וישפיע לטובה על ערכי הנדל"ן, תוך שמירה על נגישות גבוהה. תהליך דומה מתרחש בערים נוספות כמו תל אביב, חדרה וחיפה, שם שטחי תחנות ישנות מיועדים להתחדשות עירונית. עו"ד שירן לוי ממשרד פוקס לוי הסבירה כי הפיכת מתחמי תחבורה למגורים מורכבת וכוללת שינויי ייעוד, הסדרות קנייניות ועלויות טיהור זיהום קרקע אפשרי. בירושלים, לעומת זאת, נפתח לאחרונה מסוף הארזים, המעיד על המשך בניית מסופים גדולים. המגמה הכללית מצביעה על שינוי תפקיד התחנה המרכזית, כאשר במקום מבנה ריכוזי, התחבורה מתפזרת למסופים מבוזרים והקרקעות המתפנות משמשות להתחדשות עירונית.