"התפיסה הרווחת כיום בנוגע לכבד שומני חייבת להשתנות"

כבד שומני, תחלואה נפוצה בעולם המערבי, טומן בחובו סיכונים משמעותיים, כולל קשר למחלות לב וכלי דם, אך מודעות ציבורית נמוכה לסכנותיו. כך עלה מפאנל בנושא בוועידת ההשמנה של TheMarker. פרופ' זיו בן ארי הסבירה כי ארגון הבריאות העולמי מעריך כי 1.7 מיליארד בני אדם סובלים מהתופעה, אך רק כ-5% מהחולים יפתחו שחמת כבד. מטרת הטיפול היא לאתר את קבוצת הסיכון ולהציע טיפול מותאם אישית. הבעיה המרכזית היא היעדר סימפטומים בשלבים המוקדמים ותת-דיווח, כאשר שכיחות המחלה בפועל מוערכת ב-30%-40% לעומת 8% בלבד המדווחים בקופות החולים. התפיסה הרווחת כי מדובר במצב שניתן לחיות איתו חייבת להשתנות, במיוחד לקראת הכנסת תרופות חדשות לסל הבריאות ב-2027.

ד"ר לידיה מילר הדגישה את הצורך בכלים חישוביים עבור רופאי המשפחה לאיתור מטופלים בסיכון, כמו מדד FIB-4, והנגשת בדיקות מתקדמות כמו פיברוסקאן בקהילה. היא הדגישה כי המחלה ממשית ועלולה להסתבך, אך ניתנת לזיהוי ולתיקון בטיפול מוקדם.

ד"ר נעמי סיגל תיארה את פעילות קופות החולים באבחון ומניעה, כולל הפעלת רשמים ממוחשבים, אפליקציות לעידוד אורח חיים בריא, ופרויקטים משותפים עם רשויות מקומיות לזיהוי אוכלוסיות בסיכון. מכבי מפתחת בדיקות חישוב אוטומטיות וערכות פעולה לרופאים, וצפויה להשיק פלטפורמה דיגיטלית לתחום ה-Longevity.

ד"ר אורלי סנה ארביב ציינה כי חלה תפנית בהבנת המחלה, וכיום מבינים את חומרתה ואת הקשר לסיבוכים המובילים להשתלות כבד. היא הדגישה כי המחלה הפיכה בשלבים מוקדמים, וגילוי מוקדם חיוני למניעת הידרדרות.

פרופ' סער מנחה הסביר את הקשר ההדוק בין כבד שומני למחלות לב, הנובע מרקמת שומן דלקתית המשפיעה על העורקים, מגבירה עמידות לאינסולין ומובילה לטרשת עורקים מואצת. הוא הדגיש כי מטופלים עם כבד שומני עלולים למות מאירועים קרדיווסקולריים, כאשר כבד חולה מהווה גורם סיכון עצמאי. פריצת דרך טיפולית משמעותית חלה עם תרופות שהוכחו כמפחיתות סיכון לאירועי לב, וכעת נבדקת השפעתן על כבד שומני, עם תוצאות מבטיחות.