הבכירים שהיו שם שוברים שתיקה - אבל יש שאלה שלא מרפה | גאולה אבן-סער
גאולה אבן-סער מעלה שאלות לגבי בכירים שהיו מעורבים בקבלת החלטות לפני ואחרי 7 באוקטובר, ורק כעת טוענים שהחלטות הממשלה סיכנו חיי אדם. נטען כי ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר לא הציג תוכניות בנוגע לעזה לרמטכ"ל דאז, וכי בכירים המשיכו לכהן למרות שלא קיבלו את עמדתם. הכתבת תוהה האם דבריהם נאמרים כעת כדי להשפיע על הבחירות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- בכירים שהיו מעורבים בקבלת החלטות לפני ואחרי 7 באוקטובר טוענים כעת שהחלטות הממשלה סיכנו חיי אדם.
- ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר לא הציג תוכניות בנוגע לעזה לרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט.
- הכתבת תוהה מדוע בכירים המשיכו לכהן בתפקידיהם למרות שלא קיבלו את עמדתם.
- נטען כי דרישת חמאס הייתה "כולם תמורת כולם" וכן נסיגה ישראלית לקו הבינלאומי.
- הכתבת מעלה את האפשרות שהדברים נאמרים כעת כדי להשפיע על תוצאות הבחירות.
גאולה אבן-סער מעלה שאלות נוקבות לגבי בכירים שהיו מעורבים בקבלת החלטות לפני ואחרי 7 באוקטובר, ורק כעת שוברים שתיקה וטוענים שהחלטות הממשלה סיכנו חיי אדם, מבלי שהתריעו בזמן אמת.
על פי תחקיר של עמרי מניב, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, שלום, לא הציג לרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט או לסגנו אביב כוכבי, תוכנית שהוצגה לו בנוגע לעזה, למרות שהבין את הסיכונים. השאלה הנשאלת היא מדוע בכירים אלו המשיכו לכהן בתפקידיהם למרות שלא קיבלו את עמדתם, ובפרט כאשר האמינו שניתן להחזיר את החטופים בחיים אך הדבר לא בוצע משיקולים פוליטיים.
הכתבת מציינת כי דרישת חמאס לאורך כל המלחמה הייתה "כולם תמורת כולם" וכן נסיגה ישראלית לקו הבינלאומי. כל מי שדרש "עסקה עכשיו" בזמן המלחמה, תוך ידיעה של דרישות חמאס, הסכים למעשה ליציאה מציר פילדלפי ואזורים נוספים המגנים על יישובי הדרום, ובכך אפשר את דה-פקטו הסכמה לעמדת חמאס. נטען כי עסקה כניעה הייתה אפשרית כבר ביום הראשון למלחמה, וכי כיום, עם שליטת צה"ל ברפיח וציר פילדלפי, יכולת הברחת הנשק של חמאס מוגבלת.
עם זאת, נטען כי אותם גורמים, שדרשו עסקה בכל מחיר, היו מוכנים להשאיר את חמאס בשליטה על השטח ולאפשר לו לייצר ולהבריח נשק, תמורת החזרת חטופים מוקדמת. גורמים אמריקאים, כמו ג'ון מקגורק, ציינו כי עסקה כזו הייתה ככל הנראה כניעה מוחלטת לתנאי חמאס, וגם אז לא היה מובטח שחמאס יעמוד בהתחייבויותיו. לדבריהם, רק לחץ צבאי הביא את חמאס להסכים לעסקאות.
הכתבת תוהה האם להאמין לגורמים זרים נטולי אינטרסים או לבכירים ישראלים שבוחרים לדבר רק כעת, שלוש שנים לאחר אירועי 7 באוקטובר, וזאת ערב בחירות. היא מעלה את האפשרות שהדברים נאמרים כעת כדי להשפיע על הנרטיב ועל תוצאות הבחירות.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
