האחד שלא ידע, ואנחנו שחייבים לשאול

המאמר מבקר בחריפות את התנהלות ראש הממשלה בנימין נתניהו והנהגתו, תוך התמקדות בהתעלמות לכאורה מהתרעות מודיעיניות קריטיות לפני אירועי ה-7 באוקטובר 2023, וכן במחדלים נוספים כמו טיסת פליי דובאי. הכותבת טוענת כי נתניהו והמערכת הפוליטית נוטים להאשים גורמים אחרים ולהתנער מאחריות במקום לבצע חשבון נפש מעמיק.

המאמר מציין כי התרעות חמורות, כולל תוכנית חמאס "חומת יריחו" והשסע הפנימי בישראל כהזדמנות למתקפה, הגיעו לידי ראש הממשלה בארבעה מכתבים חריגים, אך הן לא תורגמו לפעולה. הכותבת תוהה כיצד ניתן היה לישון "עם מצפון נקי" לאור התרעות אלו, ומבקרת את הציבור הישראלי על שתיקתו מול מידע זה.

בנוסף, המאמר משווה את ההתנהלות סביב ה-7 באוקטובר למחדל טיסת פליי דובאי, שם גם כן נרשמה התנערות והאשמות הדדיות במקום תחקור מעמיק. הכותבת טוענת כי זוהי שיטה עקבית של הנהגה זו, המנסה להציג את עצמה כמושיעה תוך האשמת כל השאר.

המאמר קורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ובלתי תלויה שתחשוף את האמת מאחורי המחדלים, ומדגיש כי זוהי זכות אזרחית ומוסרית בסיסית. לבסוף, הכותבת קוראת לציבור להפסיק לעצום עיניים, להביט למציאות בעיניים, ומסיקה כי הגיע הזמן שראש הממשלה ילך הביתה.