אי אפשר להאשים את נתניהו בקבלת התרעות לטבח בלי להציג ראיות

על רקע הטענות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל התרעות מוקדמות על אירועי השבעה באוקטובר, עולה הצורך להבחין בין מידע מודיעיני מבוסס לבין שמועות והדלפות חסרות ביסוס. יובל מלכא, קצין משטרה בדימוס וראש מערך מודיעין במג"ב לשעבר, מסביר כי מערכת מודיעין מקצועית פועלת בתהליכי הערכה, עיבוד והצלבת מידע ממקורות מהימנים, ולא על בסיס שמועות או פוסטים ברשתות חברתיות.

מלכא קורא לעיתונאים המעלים טענות על התרעות שהגיעו לראש הממשלה, כגון שיחות לכאורה עם מנהיגים זרים, להציג ראיות מוצקות כמו תיעוד, מסמכים או רישומים, ולא להסתתר מאחורי ציטוטים של "מקורות" או "גורמים". הוא מדגיש כי פעילות מדינית רשמית מותירה עקבות ותיעוד, ולכן יש לדרוש הוכחות לטענות דרמטיות מסוג זה.

הוא מוסיף כי יש להפסיק להציג טענות שטרם הוכחו כעובדות מוגמרות, במיוחד בהקשר פוליטי. לדבריו, עיתונות מקצועית ושיח ציבורי אחראי מחייבים בדיקה קפדנית של המידע והצגת האמת, ולא שימוש במידע חלקי או ספינים למטרות פוליטיות. מלכא קורא לציבור לא להאמין לשמועות המתחפשות למודיעין, ומדגיש את החשיבות של הבחנה בין אמת לשמועה בחברה חופשית, במיוחד לאחר אירועי השבעה באוקטובר.