נשיאת הצלב האדום: לחץ מוקדם יותר היה מציל חיים

נשיאת הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, מיריאנה ספוליאריץ', הודתה בריאיון ל"ניו יורק טיימס" כי הפעלת לחץ מוקדם יותר במשא ומתן לשחרור חטופים ישראלים שהוחזקו בידי חמאס הייתה עשויה להציל חיים רבים. הודאה זו מגיעה על רקע ביקורת קשה שהוטחה בארגון בישראל במהלך המלחמה, כאשר משפחות חטופים וגורמים ציבוריים האשימו אותו בכישלון למלא את תפקידו ההומניטרי הבסיסי, שכן הארגון לא הצליח לבקר אף פעם אחת את החטופים.

בריאיון, ספוליאריץ' השיבה בחיוב לשאלה האם לארגון הייתה גישה לחטופים, והודתה כי ביקור אצל חטופים מורכב יותר מהשבתם. היא ציינה כי לדעתה היה צריך לשחררם ללא תנאי כבר ביום הראשון, אך הדגישה כי יש לפעול במסגרת המציאות והכלים העומדים לרשות הארגון. היא לא פירטה אילו צעדים ננקטו או מדוע לא הושגו ביקורים בפועל, והתמקדה בקושי הטיפול במקרי חטיפה ובחשיבות ההשבה המהירה.

בהמשך הריאיון, ספוליאריץ' מתחה ביקורת על עיתוי הפעלת הלחץ במגעים להשבת החטופים, וקבעה כי התמשכות המשא ומתן הפכה את המשימה למורכבת יותר וייתכן שאף מנעה הצלת חיים. "יכולנו להציל יותר חיים, הרבה יותר חיים", אמרה. דבריה מהדהדים טענות שהועלו בישראל, כמו אלו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שטען כי תנאים מוקדמים להשבת חטופים כללו נסיגה ישראלית מרצועת עזה וערבויות בינלאומיות.

הצלב האדום ספג ביקורת חריפה בישראל לאורך המלחמה, במיוחד לאור המשך ביקורי הארגון אצל מחבלים כלואים בישראל, בעודו נכשל בגישה לחטופים. זאת, אף שבג"ץ ביטל צו של השר ישראל כץ שאסר ביקורים אצל אסירים ביטחוניים, למרות מידע מודיעיני על חשש ביטחוני. משפחות החטופים הביעו תסכול עמוק מכישלון הארגון להבטיח את זכויות יקיריהם, ואף לא קיבלו אישור על מצבם הבריאותי. הודאתה של ספוליאריץ' נחשבת להכרה נדירה בכישלון הארגון, אך עבור המשפחות מדובר בהכרה מאוחרת מדי.