"השאלה המכרעת היא מי בודק": אמירות נתניהו על חקירת 7/10 - ולמה לא הוקמה אף ועדה עד היום

המזכיר הצבאי לשעבר של ראש הממשלה, אלוף במילואים אבי גיל, הביע את רצונו להשיב על שאלות בנוגע לאירועי 7 באוקטובר במסגרת ועדת חקירה ממלכתית, ולא בראיון מצולם. למרות זאת, כשלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה, טרם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית או כל ועדה ייעודית אחרת לחקר אירועי הטבח. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא היחיד מבין בכירי המערכת המדינית-ביטחונית שאינו תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, בעוד הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש אמ"ן אהרן חליוה, ראש השב"כ רונן ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט הביעו תמיכה בכך.

בתחילת המלחמה, הדעה הרווחת הייתה שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית. עם התקדמות הזמן, הועלו הצעות חלופיות כמו ועדה ממשלתית או ועדה פריטטית. נשיא המדינה יצחק הרצוג הציע פשרה להקמת ועדה ממלכתית בשיתוף נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ומשנהו נעם סולברג, אך נתניהו סירב. הצעת חוק להקמת ועדה ממלכתית-לאומית עברה קריאה ראשונה בכנסת, אך טרם הושלמה.

נתניהו התייחס לראשונה לאחריותו למחדל ב-25 באוקטובר 2023, והבטיח כי "כולם יצטרכו לתת תשובות, גם אני". עם זאת, הוא הצמיד לכך תנאי שהבירור יתקיים "בתום המערכה", מועד שאינו מוגדר. בינואר 2024, הוא חזר על עמדתו כי "את החקירות והבדיקות צריך לעשות בגמר המלחמה, בטח לא בעיצומה", והוסיף כי "הממשלה היא שתחליט בעניין הזה בבוא העת ולא הגורמים הכפופים לה", מה שהבהיר כי אינו מתחייב לוועדה ממלכתית.

במהלך 2024, לשכת ראש הממשלה בחנה חלופות לוועדה ממלכתית, במטרה למצוא "מסלול עוקף יצחק עמית". בדצמבר 2024, המדינה טענה בפני בג"ץ כי אין לבית המשפט סמכות להורות לממשלה להקים ועדה כזו. במרץ 2025, נתניהו דרש ועדת חקירה "אובייקטיבית, מאוזנת ובלתי תלויה", אך הביע חשש מוועדה "שהמסקנות שלה כבר ידועות מראש", ככל הנראה בשל חשש שראש מערכת המשפט ימנה חברים שיסיקו מסקנות לגבי אחריותו.

בקיץ 2025, נתניהו חזר על עמדתו בדיון סגור בוועדת החוץ והביטחון, והדגיש כי הכוח להקים ועדה נתון בידי הממשלה. הוא הודה כי "הייתי יכול להקים ועדת חקירה ממשלתית כבר אתמול, אבל אין לזה אמון ציבורי", והציע מתווה של 50% קואליציה ו-50% אופוזיציה, אותה כינה "ועדה של העם", למרות סקרים המעידים על רוב ציבורי התומך בוועדה ממלכתית. בנובמבר 2025, הוא הדגיש כי "השאלה המכרעת היא מי בודק את האמת", והתחייב להתייצב ראשון ולהשיב על כל שאלה בוועדה מאוזנת שתזכה לאמון מרבי של הציבור. הצעת חוק לוועדה ממלכתית-לאומית עברה קריאה ראשונה ביולי 2026, רגע לפני פיזור הכנסת.

השאלה מי יחקור את אירועי 7 באוקטובר עומדת למבחן הציבור לקראת הבחירות לכנסת ה-26. בעוד גוש נתניהו אינו מתכוון להקים ועדת חקירה ממלכתית, הגוש המתנגד לו, בראשות גדי איזנקוט, מתחייב להקים ועדה ממלכתית כאחת מהחלטות הממשלה הראשונות. הממשלה בראשות בנט-לפיד הקימה ועדות חקירה ממלכתיות לאסון מירון (52 יום לאחר האסון) ולפרשת הצוללות.