כך מנעה ממשלת נתניהו במשך שלוש שנים הקמת ועדה חקירה ממלכתית

למרות הבטחות חוזרות ונשנות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירי הממשלה, מאז אירועי ה-7 באוקטובר 2023, לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לבחינת המחדלים שהובילו למתקפה. הממשלה דנה בנושא ארבע פעמים מאז תחילת 2025, אך בכל פעם קבעה כי "טרם בשלה העת" להקמתה, תוך נימוק שהמלחמה ברצועת עזה עדיין נמשכת.

במקביל, מקודמת בכנסת הצעת חוק פרטית להקמת ועדת חקירה "פוליטית", שאושרה בקריאה ראשונה. לפי ההצעה, חברי הוועדה ימונו על ידי הכנסת, ולא על ידי נשיא בית המשפט העליון כפי שמקובל בוועדות חקירה ממלכתיות. מהלך זה ספג ביקורת חריפה מצד גורמי אופוזיציה ומשפט, שטוענים כי מדובר בוועדה שתפקידה "לטייח" ולא לחקור את האמת, וכי היא נתונה להשפעה פוליטית.

הציבור הישראלי, על פי סקרים חוזרים, מעדיף ברוב מובהק הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כ-55% מהציבור תומכים בוועדה ממלכתית, לעומת כ-22% בלבד התומכים בוועדה שתמונה על ידי הממשלה. גם משפחות שכולות וארגונים אזרחיים דורשים הקמת ועדה ממלכתית, תוך הדגשה כי "לא יכולה להיות ועדה אחרת שהחוקרים ימונו על-ידי הנחקרים".

ההתנגדות של הקואליציה לוועדת חקירה ממלכתית, כפי שהיא מוגדרת בחוק הקיים, נובעת מחוסר אמון בנשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שאמור למנות את חבריה. שר המשפטים יריב לוין אף הצהיר כי אינו מכיר בעמית כנשיא בית המשפט העליון. טענות אלו נתפסות על ידי מבקרים כניסיון שיטתי לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט, וכהצדקה להקמת ועדה שתשרת אינטרסים פוליטיים.

בית המשפט העליון דחה את ההכרעה בעתירות הדורשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, והורה לממשלה להגיש הודעת עדכון עד ינואר 2027, כלומר, לאחר הבחירות הכלליות. ראשי מפלגות האופוזיציה הציוניות אף כללו במסמך עקרונות משותף את הקמת ועדת חקירה ממלכתית כחלק מקווי היסוד של הממשלה הבאה שהם שואפים להקים. בכך, המחלוקת על אופן חקירת המחדלים צפויה להיות מוכרעת בבחירות הקרובות.