שיא של 53 מיליארד שקל: חגיגת השופינג של חגי תשרי, וההאנגאובר שבדרך | צלי גרינברג
הצרכן הישראלי הוציא סכום שיא של 53 מיליארד שקל בחגי תשרי, אך הוצאה זו, המונעת בחלקה מוויתור על חופשות בחו"ל, צפויה להשאיר אותו עם "האנגאובר" כלכלי. בארה"ב, הצרכנים מתכווצים והוצאותיהם משפיעות על ענקיות הקמעונאות, בעוד בישראל פועלים כוחות מנוגדים של לחץ תקציבי מול הקלות אפשריות. המשקיעים כבר אינם רואים במניות קמעונאות השקעה דפנסיבית, והשאלה היא האם הצרכנים ישלמו את מחיר ההוצאות המוגברות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הצרכן הישראלי הוציא סכום שיא של 53 מיליארד שקל בחגי תשרי, עלייה משמעותית בהוצאות הפיזיות והדיגיטליות.
- הוצאות החג נובעות בחלקן מוויתור על חופשות בחו"ל, והן צפויות להוביל ללחץ כלכלי על הצרכנים בחודשים הקרובים.
- בארה"ב, הצרכנים מתכווצים והוצאותיהם משפיעות לרעה על ענקיות הקמעונאות ומוצרי הצריכה הבסיסיים.
- עליית מחירי האנרגיה והאינפלציה תורמים לקשיים, וגורמים לצרכנים לעבור למותגים פרטיים וחנויות דיסקאונט.
- המשקיעים אינם רואים עוד במניות קמעונאות וצריכה השקעה דפנסיבית אוטומטית.
- סקטור הבריאות, חברות תשתית הנהנות מ-AI והשקעות במזומן ואג"ח נחשבים כעת להשקעות בטוחות יותר.
הצרכן הישראלי הוציא סכום שיא של 53 מיליארד שקל במהלך חגי תשרי, אך הוצאה זו, המונעת בחלקה מוויתור על חופשות בחו"ל, צפויה להשאיר אותו עם "האנגאובר" כלכלי בחודשים הקרובים. סך הרכישות בחנויות הפיזיות הגיע ל-22.9 מיליארד שקל, וברכישות אונליין נרשמו 31 מיליארד שקל, כאשר הממוצע היומי בחנויות הפיזיות חצה לראשונה את רף ה-1.775 מיליארד שקל. הוצאות אלו אינן משקפות צמיחה טבעית, אלא מעבר של צרכנים שוויתרו על חופשות בחו"ל והפנו את החיסכון שלהם לקניות בארץ.
הריבית הגבוהה וההוצאות המוגברות עלולות לפגוע ביכולת ההוצאה של הצרכנים הישראלים לקראת מבצעי סוף השנה. במקביל, בארצות הברית נרשמת התכווצות בכיסי הצרכנים, המשפיעה על ענקיות הקמעונאות והצריכה. קרן הסל Consumer Staples ETF, המייצגת חברות מוצרי צריכה בסיסיים, ירדה ברבעון השלישי, וחברות כמו נייקי דיווחו על צפי לירידה בהכנסות.
הירידה בסקטור מוצרי הצריכה הבסיסיים בארה"ב מיוחסת לעליית מחירי האנרגיה, מעבר למניות טכנולוגיה, אינפלציה גבוהה וחששות לגבי שולי הרווח. עליית מחירי הנפט פוגעת הן בעלויות הייצור והן בכיס הצרכן, במיוחד בעלי הכנסה נמוכה. בנוסף, העלייה במחירים בשנים האחרונות גורמת לצרכנים לעבור למותגים פרטיים וחנויות דיסקאונט, כמו Walmart ו-Costco, בעוד מותגים מסורתיים מתקשים.
בניגוד למגמה העולמית, בישראל פועלים כוחות מנוגדים: לחץ על תקציב משקי הבית מול אפשרות להקלה בעלויות יבוא ומימון. אנליסטים מזהירים כי למרות ההוצאה הגבוהה בחגים, אין להסיק מכך על מצב הכלכלה הישראלית, והמבחן האמיתי יהיה ביכולת החברות לשמור על רווחיות. המשקיעים כבר אינם רואים במניות קמעונאות וצריכה השקעה דפנסיבית אוטומטית, והשאלה היא האם הצרכנים הישראלים ישלמו את מחיר ההוצאות המוגברות.
הנהנים העיקריים מהמצב הנוכחי הם סקטור הבריאות, חברות תשתית הנהנות מ-AI, וכן השקעות במזומן ובאג"ח ממשלתיות קצרות טווח. הזהב ממשיך להיות חלק מגידור תיקים. ההשקעה הדפנסיבית החדשה, לפי חלק מההערכות, היא החזקת חברות כמו Walmart ו-Costco, הנהנות מהמעבר לצריכה חסכונית.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 3אחרים 2
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
