ענקיות המסחר העולמיות חוטפות - והחשבון בדרך לישראל
הוצאות הצרכנים הישראלים בחגי תשרי הגיעו לשיא של 53.252 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי, עלייה של 6.2% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתחליף לחופשות בחו"ל. עם זאת, הריבית הגבוהה צפויה להשפיע על יכולת ההוצאה בחודשים הקרובים. במקביל, ענקיות קמעונאות בעולם מתמודדות עם ירידות במניותיהן עקב התכווצות כיסי הצרכנים, אינפלציה ועליית מחירי האנרגיה. גם תרופות הרזיה חדשות צפויות להשפיע על סל הצריכה. בישראל, מזהירים מפני השלכה אוטומטית של מגמות חו"ל, ומצביעים על כוחות מנוגדים הפועלים בשוק המקומי.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הוצאות הצרכנים הישראלים בחגי תשרי הגיעו לשיא של 53.252 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי.
- הגידול בהוצאות הישראליות מוסבר בעיקר כתחליף לחופשות בחו"ל שבוטלו.
- ענקיות קמעונאות וצריכה בעולם מתמודדות עם ירידות במניותיהן עקב ריבית גבוהה ואינפלציה.
- מניות חברות צריכה בסיסית, שנחשבו דפנסיביות, רושמות ירידות משמעותיות.
- תרופות הרזיה חדשות צפויות לכווץ את סך המכירות בתעשיית החטיפים והמשקאות בכ-3%.
- בישראל, מזהירים מפני השלכה אוטומטית של מגמות חו"ל על השוק המקומי.
הוצאות הצרכנים בישראל בחגי תשרי הגיעו לשיא היסטורי של 53.252 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי, עלייה של 6.2% לעומת השנה שעברה, כך עולה מנתוני שב"א. קצב ההוצאה היומי חצה לראשונה את רף ה-1.775 מיליארד שקל. הגידול בהוצאות, הן בחנויות הפיזיות (כ-22.9 מיליארד שקל) והן באונליין (כ-31 מיליארד שקל), מוסבר בעיקר כחלופה לחופשות בחו"ל שבוטלו, ולא כצמיחה טבעית בהכנסה הפנויה.
עם זאת, עליית הריבית הגבוהה צפויה להשפיע על יכולת ההוצאה של הצרכנים הישראלים בחודשים הקרובים, ועלולה לפגוע ביכולתם לנצל את מבצעי סוף השנה. במקביל, ענקיות קמעונאות וצריכה בעולם מתמודדות עם התכווצות בכיסי הצרכנים וירידה באמון המשקיעים במניותיהן.
מניות חברות צריכה בסיסית, שנחשבו באופן מסורתי ל"חומה" דפנסיבית בתיקי השקעות, רשמו ירידות משמעותיות. קרן הסל Consumer Staples ETF (XLP) ירדה בכ-3% ברבעון השלישי, ושווי מצטבר של עשרות מיליארדי דולרים אבד. מנכ"ל מקדונלדס, כריס קמפצ'ינסקי, הגדיר את הירידה בתנועת הלקוחות כ"נורמה חדשה" והרשת נאלצת להעניק תמיכה של 5 מיליארד דולר לזכיינים עד 2030. גם נייקי דיווחה על צפי לירידה בהכנסותיה, עם ירידה של 22% בהכנסות בסין.
האנליסטית ויולטה טודורובה מסבירה כי הירידות נובעות משילוב של אינפלציה דביקה, ריבית גבוהה, עליית מחירי אנרגיה והתחזקות אלטרנטיבות השקעה. עליית מחירי הנפט פוגעת בעלויות הייצור ובהכנסה הפנויה של הצרכנים, במיוחד בעלי ההכנסה הנמוכה. בנוסף, עליית המחירים האגרסיבית של חברות אלו בשנים האחרונות גורמת לצרכנים לעבור למותגים פרטיים וחנויות דיסקאונט, כמו וולמארט וקוסטקו.
התפתחות נוספת המשפיעה על סקטור הצריכה היא האימוץ הגובר של תרופות הרזיה ממשפחת GLP-1, שצפויות לכווץ את סך המכירות בתעשיית החטיפים, הממתקים והמשקאות הקלים בכ-3%. בנק מורגן סטנלי מעריך כי צרכנים הנוטלים תרופות אלו צורכים עד 30% פחות קלוריות. מתן בן צבי מאופנהיימר מוסיף כי הירידה במחירי מניות הקמעונאות נובעת גם מאלטרנטיבת הריבית הגבוהה והאטרקטיביות של דיבידנדים יורדת.
למרות המגמות העולמיות, יובל גור אריה מ-IBI מזהירה מהשלכה אוטומטית של מגמות חו"ל על השוק המקומי. היא מצביעה על כוחות מנוגדים הפועלים בישראל, כמו לחץ על תקציב משקי הבית מול אפשרות להקלה בעלויות היבוא והמימון. חזרה לשגרה עשויה למתן את הקניות בסופר, כאשר חלק מההוצאה תחזור לחו"ל ולבילויים. המבחן האמיתי יהיה ביכולת החברות לשמור על רווחיות כשהצמיחה מתמתנת.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 2
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
