פרס נובל לשלום או פרס לעלילת דם?

הענקת פרס נובל לשלום לנאווי פילאי, שעמדה בראש הוועדה שהאשימה את ישראל ברצח עם, מתוארת כ״שפל מוסרי חדש״ ו״פרס על עלילת דם״. הדובר מטעם ועדת הפרס ציין כי הפרס נועד לתגמל את אלו המרימים קולם נגד הפרות זכויות אדם, וכי הוא מקווה שהניצחון של פילאי יהווה מסר לכל אלה התוקפים את החוק הבינלאומי.

המאמר משווה את המצב הנוכחי לזוועות השואה, וטוען כי מאז אושוויץ לא נבנה מנגנון משוכלל להשמדת עם כפי שנבנה בעזה, וכי מאז זוועות הס״ס לא בוצעו פשעי שנאה ואכזריות כפי שבוצעו בשבעה באוקטובר. בנוסף, נטען כי חוקי הרשות הפלסטינית, המבטיחים תגמול על רצח יהודים, דומים לחוקי נירנברג.

בתגובה להאשמת ישראל ברצח עם, המאמר מציע ארבע תשובות: חיזוק האמונה בצדקת הדרך, עמידה על זכויות ישראל בזירה הבינלאומית, המשך המאבק בחמאס והכרעה בקלפי על עתיד המדינה. נטען כי על ישראל להציג את עמדתה הצודקת בפני העולם, להוכיח שזכותה על ארץ ישראל מעוגנת בדין הבינלאומי, ולהמשיך במאבק להשמדת חמאס ופירוז עזה.

המאמר מזכיר את הענקת פרס נובל ליאסר ערפאת, יצחק רבין ושמעון פרס על הסכם אוסלו, ומתאר אותו כ״הסכם נורא״ שהוביל לשפיכות דמים. לבסוף, קורא המאמר להצביע בקלפי נגד ממשלה שתתמוך בתנועה האיסלאמית, הנתפסת כאחות של חמאס.