ישראל עלתה לדירוג הגבוה ביותר במאבק בסחר בבני אדם, ארגוני זכויות: "המציאות מעידה אחרת"

מחלקת המדינה האמריקאית העלתה את ישראל לדרגה הראשונה והגבוהה ביותר בדירוג השנתי למאבק בסחר בבני אדם, מה שמצביע על עמידה בסטנדרטים מינימליים. בשנת 2025 נפתחו 42 חקירות בנושא, 19 חשודים הועמדו לדין ושישה הורשעו. הדו"ח מציין עלייה במספר החקירות אך ירידה בהרשעות בהשוואה לשנה הקודמת.

במהלך 2025 הוכרו 90 בני אדם כקורבנות סחר, שקיבלו סיוע ממשלתי שכלל מקלט, הכשרה תעסוקתית וטיפול פסיכו-סוציאלי. ההשקעה הכוללת בטיפול בקורבנות עמדה על כ-14 מיליון שקלים. באפריל 2025 נכנסה לתוקף חקיקה המרחיבה את הסיוע המשפטי לקורבנות, ומינהל הסיוע המשפטי סייע ל-32 קורבנות בהליכים פליליים.

למרות הדירוג הגבוה, הדו"ח מבקר בחריפות את מדיניות הבאת העובדים הזרים הפרטית שהורחבה מאז מאי 2024. מחקר מצא כי 73% מהעובדים שגויסו כך שילמו מעל 4,000 דולר דמי תיווך, וכ-20% מהם נדרשו למסור את דרכונם. ארגונים לא ממשלתיים דיווחו על מקרים בהם דמי התיווך הגיעו ל-25,000 דולר, מה שהוביל לעבדות חוב.

הדו"ח מצביע על בעיות נוספות כמו עיכובים בתשלומי שכר, שעות עבודה מופרזות והגנה לא מספקת. יחידת האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה הוגדלה ב-15 עובדים בלבד, ועיקר פעילותה מתמקד במעמד חוקי ולא בהפרת זכויות. אגף הסדרה ואכיפה במשרד העבודה הוסיף 30 מפקחים, אך ארגוני חברה אזרחית טוענים כי מספרם אינו מספיק לאכיפה אפקטיבית.

הדו"ח מתייחס גם למצב ברשות הפלסטינית ובעזה, שם אין איסוף נתונים על מקרי סחר, וילדים מגויסים לשימוש כחיילים או כעובדי כפייה. ארגוני זכויות אדם, כמו המוקד לפליטים ולמהגרים וקו לעובד, טוענים כי המציאות מעידה אחרת מהדירוג, וכי קיימים פערים בזיהוי וטיפול בקורבנות, במיוחד בענפי העבודה. הם קוראים למדינה למנוע תנאי העסקה המאפשרים ניצול.