ארגון הבריאות העולמי נגד מתן תרופות הרזיה לילדים מתחת לגיל 10

ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם לראשונה המלצות בנוגע לטיפול בהשמנת יתר בילדים ובני נוער, והוא מתנגד לשימוש בתרופות וניתוחים לילדים מתחת לגיל 10. הארגון ממליץ על שינוי אורח חיים הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית וטיפול התנהגותי, זאת למרות העלייה של פי 4 ברמת ההשמנה בילדים ב-25 השנים האחרונות והביקוש הגובר לתרופות חדשות מקבוצת GLP-1, המשמשות לטיפול בהשמנת יתר במבוגרים. בארה"ב כבר החלו לרשום תרופות אלו לילדים מגיל 8.

ההמלצות החדשות, שפורסמו בשני מסמכים נפרדים לילדים עד גיל 10 ולמתבגרים בגילאי 10-19, מתייחסות גם לגורמים כמו שינה, זמן מסך, ישיבה ממושכת והשפעתם של תרופות, ניתוחים והתקנים להרזיה. לפי נתוני הארגון, בשנת 2024 סבלו מהשמנת יתר 70 מיליון ילדים בגילאי 5-9 ו-100 מיליון בני נוער בגילאי 9-19, כאשר שיעור ההשמנה בקבוצות גיל אלו עלה מ-2% ב-1990 ל-8% ב-2024. הארגון מגדיר השמנת יתר כמחלה כרונית ומסכנת חיים, המעלה סיכון לסוכרת סוג 2 ומחלות לב וכלי דם, וצופה כי ילדים שמנים ימשיכו לסבול מהבעיה גם בבגרותם.

ה-WHO ממליץ על גישה הוליסטית הכוללת התערבות תזונתית, פעילות גופנית והתנהגותית, תוך שיתוף פעולה של הורים. עבור ילדים מתחת לגיל 10, הארגון אינו ממליץ על תרופות, ניתוחים בריאטריים או התקנים להרזיה בשל ספקות לגבי בטיחותם ויעילותם ארוכת הטווח. במקרים של מתבגרים בגילאי 10-19, ניתן לשקול טיפול תרופתי מאושר רק אם שינוי אורח חיים לא הניב תוצאות. ניתוחים בריאטריים מוצעים למקרים קשים של השמנה, לאחר 6 חודשי טיפול ללא הצלחה ובתנאים מחמירים, אך ה-WHO מציין כי המחקרים בתחום זה עדיין מועטים.

לגבי תרופות GLP-1, הארגון מציין כי אין מספיק נתונים על יעילותן ובטיחותן בילדים, וכי הוא עוקב אחר מחקרים חדשים שעשויים להשפיע על עמדתו בעתיד. למרות זאת, תרופות כמו Wegovy ו-Saxenda כבר אושרו לשימוש במדינות מסוימות עבור מתבגרים ואף ילדים צעירים יותר, וחברות התרופות Novo Nordisk ו-Eli Lilly עורכות ניסויים קליניים בילדים. בארה"ב, למרות עמדת ה-WHO, תרופות אלו ניתנות לילדים מגיל 8, ושיעור הילדים שקיבלו אותן עלה משמעותית בשנים האחרונות, אם כי עדיין מדובר באחוז קטן מהאוכלוסייה.

בישראל, תרופת ה-Wegovy אושרה למתבגרים מגיל 12 ומעלה עם מדדי BMI גבוהים, והיא נכללה בסל התרופות למתבגרים בגילאי 12-18 בתחילת 2026, בשילוב עם תוכנית ליווי מקצועית. פרופסור דני נמט מהמרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא מדגיש כי תרופות הן תוספת חשובה אך לא תחליף לטיפול מקיף, ומציין כי יעילותן בחיים האמיתיים נמוכה יותר מהתוצאות במחקרים, וכי ישנם סיכונים לטווח ארוך, כמו אובדן מסת שריר. הוא מוסיף כי תוכניות טיפול מקיפות יקרות ואינן נגישות לכולם, בעוד שהתרופות מסובסדות.