במקום ללגלג על ליברמן צריך לטפל בבעיות האמיתיות של איו"ש

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הציג תוכנית מדינית חדשה לפיה תוקם קונפדרציה ישראלית-ירדנית בשטחי A ו-B ביהודה ושומרון. במסגרת ההצעה, ירדן תהיה אחראית על הסדר הציבורי וניהול חיי היומיום של הפלסטינים באזורים אלו, בעוד ישראל תשמור על שליטה מלאה ועל האחריות הביטחונית בכל שטחי C, כולל ההתנחלויות.

ליברמן הסביר כי מטרת התוכנית היא למנוע הקמת מדינה פלסטינית, שלדבריו עלולה להתרחש בעוד כשנתיים עם שינויים פוליטיים בארצות הברית והצבעה בעד החלטה מחייבת של מועצת הביטחון. הוא טען כי תוכניתו מבוססת על היכרות עם גורמים רלוונטיים ועל הסכמה ירדנית, וכי היא מהווה פתרון להצלת ההתנחלויות ולפירוק הרשות הפלסטינית, אותה כינה "ארגון טרור".

הוא השווה את הצעתו לתוכנית הקונפדרציה בין ישראל לירדן משנת 1987, שבוצעה לטענתו על ידי שמעון פרס וחוסיין, וטען כי יצחק שמיר טעה כשסיכל אותה, מה שהוביל להסכמי אוסלו במקום להסכם לונדון.

ליברמן רמז כי ישנה הסכמה ירדנית לתוכניתו, וכי הוא פועל מתוך חשש מימין מהקמת מדינה פלסטינית. הוא גם העריך כי התנהלות של "חבורת מטורפים" בחלק מהחוות ביהודה ושומרון דווקא משמרת את הנושא הפלסטיני בתקשורת הבינלאומית.

במקביל, נמתחה ביקורת על התוכנית מצד גורמים בימין, כולל ראש הממשלה נתניהו, שהביע תמיהה על ההצעה שצבא ירדן ישלוט בשטחי יהודה ושומרון. המאמר מעלה ספקות לגבי הערכותיו של ליברמן לגבי עתיד היחסים עם המפלגה הרפובליקנית בארה"ב, ומדגיש את הצורך להיערך למצור מדיני עתידי על ישראל, גם אם הימין ימשיך לשלוט.