הישראלית מאחורי התביעה נגד הניו יורק טיימס: "כשלא מפקחים על סיקור מוטה - יש פגיעה במשקיעים"

פרופסורית למשפטים בארה"ב, ענת אלון-בק, מובילה עתירה נגד ה"ניו יורק טיימס" בטענה לכשלים בממשל התאגידי של העיתון, אשר באים לידי ביטוי בסיקור מוטה לכאורה נגד ישראל. העתירה, שהוגשה על ידי בעלי מניות מיעוט, כוללת את קרן הפנסיה של עובדי מדינת פלורידה וקרן אקטיביסטית, ומתמקדת לא בתוכן העיתונאי עצמו, אלא באופן שבו התאגיד הציבורי של העיתון פועל לטובת בעלי מניותיו.

אלון-בק וצוותה פנו לחושפת שחיתויות מהעיתון, אשר התלוננה 15 פעמים מאז 2019 על הטיה נגד ישראל, כולל סירוב להגדיר את חמאס כארגון טרור ודחיית מקורות פרו-ישראליים. התלונות כללו גם סירוב לקשר את נתוני משרד הבריאות העזתי לחמאס, אכיפה מפלה של נהלי התבטאות והתעלמות מאמירות אנטישמיות. העתירה מבקשת לבדוק אם הנהלת העיתון העבירה את הדיווחים לדירקטוריון וכיצד טופלו.

העתירה אינה עוסקת ישירות בסיקור מוטה או בטורים שנויים במחלוקת, אלא ברצף של טעויות ותיקונים שנדרשו, כגון הבהרה שפיצוץ בבית חולים בעזה לא נגרם מתקיפה ישראלית, והודאה שנתוני ההרוגים בעזה נשענים על דיווחי חמאס. אלון-בק מדגישה כי אמינותו של העיתון היא נכס תאגידי בעל משמעות כלכלית, וכי לבעלי המניות יש אינטרס לבחון את פיקוח הדירקטוריון על שמירת נכסים אלו.

ה"ניו יורק טיימס" דחה את הטענות וטען כי מדובר בניסיון להפעיל לחץ על ארגון תקשורת עצמאי ולפגוע בחופש הביטוי. אלון-בק, שמתארת התמודדות אישית עם אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב מאז פרוץ המלחמה, מדגישה כי העתירה אינה פוגעת בחופש העיתונות אלא מבקשת לאפשר לבעלי מניות לעיין במסמכי התאגיד. התביעה הובילה לירידה במחיר המניה, אך המטרה היא תיקון כשלים והתאוששות המניה.

אלון-בק, המתמחה גם בסנקציות תאגידיות, מזהירה מפני גל חרמות נגד חברות ישראליות ומהמערכה הכלכלית המתנהלת נגד ישראל באירופה. היא מציינת כי בישראל אין מודעות מספקת למלחמה הכלכלית ואין גוף הנלחם בה, למרות שהחרמות עשויות להתרחש באופן סמוי. היא גם מתארת אירועים אנטישמיים שחוותה באופן אישי, כולל השחתת מבנים בקמפוס באוהיו.