הבחירות לא ייפרצו בקלפי, אלא בדרך אליה

לקראת הבחירות הקרבות, איום ההתערבות הזרה אינו עוד בגדר תיאוריה, והוא מתמקד לא בשינוי קולות בקלפי, אלא בהשפעה על הבוחר עצמו. למרות שההצבעה הידנית בישראל נחשבת להגנה מפני פריצות סייבר, מערכות מחשוב עדיין משמשות לבדיקת זכאות ומניעת הצבעות כפולות. דוח מבקר המדינה מ-2025 מצביע על שימוש בתוכנה ייעודית למטרה זו.

הניסיון האמריקאי ממחיש את האיום: גופי מודיעין העריכו לקראת בחירות 2024 כי קשה יותר לשנות תוצאות הצבעה מבלי להתגלות, בעוד האיום המשמעותי יותר הוא מבצעי השפעה. איראן פרצה לחומרים של קמפיין טראמפ וניסתה להעבירם לתקשורת, ורוסיה ואיראן השתמשו ב-AI גנרטיבי ליצירת תכנים. אף על פי ש-AI אינו ממציא מבצעי השפעה, הוא מאפשר להאיץ ולהרחיב אותם.

בישראל, איראן, רוסיה וסין הן שחקניות מרכזיות בזירת הסייבר וההשפעה. בתחקיר מסוף ספטמבר אותרו חשבונות הקשורים לאיראן שהתחזו לישראלים ופרסמו תכנים סביב הבחירות, כאשר יותר מ-1,500 מקרים חריגים זוהו ב-21 אלף פוסטים. מטרת ההתערבות אינה בהכרח בחירת מועמד, אלא העמקת מחלוקות, ערעור אמון והעצמת שנאת חינם. בנוסף, קיים איום של גיוס ישראלים ברשת על ידי גורמים איראניים לביצוע משימות תמורת תשלום, במיוחד לקראת יום הבחירות.

כלי מרכזי הוא הפעלה מתואמת של בוטים וטרולים, שכיום AI מאפשר לייצר עבורם שפה טבעית ותגובות מותאמות לאירועים, מה שמקשה על זיהויים. סקר של איגוד האינטרנט הישראלי מצא כי 71% מהציבור נתקלו במידע כוזב ו-56.8% בחשבונות מזויפים סביב הבחירות. AI מאפשר גם לנהל שיחות וסקרים אוטומטיים, כפי שקרה בארה"ב עם שיחות AI שהתחזו לג'ו ביידן. בנוסף, קיימת סכנה של חדירה לחשבונות מועמדים וקמפיינרים, שמידע שנגנב מהם יכול לשמש להדלפה, סחיטה או יצירת תוכן מזויף.

תרחיש נוסף הוא שיבוש תשתיות כמו מים, ביוב או רמזורים, שיכול לייצר כאוס ולפגוע בתפיסת תפקוד הממשלה. גורמים זרים אינם חייבים להורות לאזרחים למי להצביע, אלא להשפיע על המציאות שבה הם מקבלים החלטות. ההצבעה הידנית מגינה על הפתק, אך לא על המידע והשיח המקוונים, החשבונות האישיים והתשתיות, שם טמון איום הסייבר המרכזי לקראת הבחירות.