הנס התקציבי של 2026: הוצאות עתק, גירעון יציב. מי משלם על זה?

למרות זינוק בהוצאות הממשלה ותשלומי פיצויים של למעלה מ-10 מיליארד שקל מתחילת השנה, הגירעון התקציבי נותר יציב על 3.2% מהתוצר, העומד על כ-71.8 מיליארד שקל. נתונים אלו עולים מדוחות משרד האוצר לספטמבר 2026, המציגים תמונה כלכלית מורכבת.

הוצאות הממשלה מתחילת השנה חצו את רף ה-486.6 מיליארד שקלים, עלייה של 3.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המחצית השנייה של השנה מאופיינת בקצב הוצאות גבוה במיוחד, כאשר מקרן הפיצויים הוציאה המדינה כ-10.1 מיליארד שקל מתחילת השנה. במקביל, הגירעון מתחילת השנה (ינואר עד ספטמבר) הסתכם ב-29.5 מיליארד שקל בלבד, שיפור משמעותי לעומת גירעון של 56.3 מיליארד שקל שנרשם בתקופה המקבילה ב-2025.

הסיבה ליציבות הגירעון למרות ההוצאות הגבוהות נעוצה בעלייה משמעותית בהכנסות המדינה, שהסתכמו מתחילת השנה ב-457.1 מיליארד שקל, עלייה של 10.4%. בספטמבר לבדו נגבו 46.1 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 6% לעומת ספטמבר אשתקד, וזאת למרות שחגי תשרי חלו השנה בחודש זה ודחו חלק מהגבייה לחודש אוקטובר.

קצב הכנסות המדינה נמצא כיום כ-16% מעל קו המגמה ארוך הטווח של המשק, עם קצב צמיחה שנתי של כ-9% מתחילת 2024. עם זאת, הנתונים מצביעים על כלכלה בשתי מהירויות: שוק הנדל"ן נחלש, עם ירידה של 18% בהכנסות ממיסוי מקרקעין בספטמבר, ומגזר העצמאים מציג חולשה עם ירידה של 10% בגביית מס הכנסה. מנגד, המגזר העסקי התאגידי ממשיך לספק הכנסות משמעותיות, כאשר גביית מס החברות עלתה בספטמבר ב-12%.

התמונה הכלכלית מאפשרת אופטימיות זהירה, שכן המדינה מצליחה לשמור על גירעון יציב ועל יכולת גיוס מימון בשווקים. עם זאת, קיימת תלות משמעותית בהכנסות מהמגזר העסקי, וכל שינוי במגמות הכלכליות או פגיעה ברווחיות החברות עלולים להקשות על שמירת האיזון התקציבי.